יום 127: 26 מייל/42 ק"מ
סך הכל: 2344 מייל/3772 ק"מ
הבוקר נפתח עם עננות קלה אך השתנה במהירות ליום בהיר ויפה במיוחד.
עברתי דרך מספר אגמים בבוקר ולאחר מכן המשכתי במגמת עלייה עד שהגעתי לרכס ועברתי לצד השני.
הר רייניר המרשים בא והלך מספר פעמים במהלך היום וכל פעם התרשמתי מחדש מהעוצמה שלו.
המשך היום היה מגוון ביופיו אך מעייף במיוחד. וושינגטון ידועה במיוחד בשינויי הגבהים שעוברים בכל מקטע. ביום ממוצע הטיפוס והירידה יהיו בין 2000-3000 מטר, דבר המעייף מאוד לאורך זמן ולרוב גם מקשה ללכת מספר רב של קילומטרים ביום.
לקראת סוף היום הבחנו בשריפה שמתחילה בכיוון מזרח ונראתה לא קטנה בכלל. רוב החלק הצפוני של השביל מלא בשריפות בתקופה הזאת של השנה ותמיד יש חשש שיסגרו את המקטע הבא של השביל.
בסוף היום הגענו לבקתה שנמצאת ממש על השביל ומשמשת את המטיילים כמקלט וגם לצורך שינה במידה ורוצים. הגענו בשעה סבירה והתחלנו לאסוף עצים על מנת להבעיר מדורה גדולה שתספיק לנו לאורך זמן ותחמם אותנו במהלך הערב הקר.
הצטרף אלינו למדורה בחור בשם הארי מאנגליה שהתחיל בקנדה והולך דרומה למקסיקו. הוא סיפר לנו שהתחיל את השביל עם חברה שלו אבל היא נפצעה ונאלצה לעזוב את השביל כרגע. הערב היה מצחיק ומהנה ביותר ובסופו נכנסנו כולם לבקתה והלכנו לישון.
יום 128: 30 מייל/48 ק"מ
סך הכל: 2374 מייל/3820 ק"מ
הבוקר היה לי הרבה יותר קל להתעורר מוקדם מכיוון שבתוך הבקתה היה חם ונעים ולצאת החוצה מהשק שינה לא היה נוראי כמו שבדרך כלל.
הסתכלנו החוצה מהחלון שבבקתה וראינו שיש מעט גשם והמון ערפל. כמובן שזאת לא ההרגשה הכי כיפית לדעת שבעוד כמה דקות אצטרף למזג אוויר בחוץ אבל לפחות כל ההתארגנות של הבוקר הייתה במקום סגור וחם!
התחלתי ללכת בתוך הערפל שלאט לאט התפזר ונתן לשמש לצאת החוצה סוף סוף ולייבש אותי ואת הציוד שלי.
זמן קצר לאחר מכן הגענו לשביל עפר והבחנו בשלט שמכווין למלאכי שביל. השעה הייתה מוקדמת ולא היינו בטוחים אם השלט נמצא שם כבר כמה ימים. הלכנו במהירות עד שהגענו לפיצול שבילים ושם הבחנו בשתי בחורות מבוגרות שישנות באוהלים כמה ימים ומכינות אוכל למטיילים!
העיתוי שלהן היה כל כך מושלם בגלל הקור והגשם. הן הכינו לנו מרק חם ולאחר מכן גם פנקייקים. שתינו בירה ואפילו וויסקי לצד מדורה שהן תחזקו ולבסוף אכלנו ס'מורס.
אחרי שהעברנו שעתיים במקום, הבנו שאנחנו צרכים להמשיך ללכת על מנת לעמוד ביעד שהצבנו לעצמנו להיום. כמו תמיד, לא היה קל להפרד אבל עשינו זאת והמשכנו ללכת.
אחר הצהריים השמיים התבהרו לגמרי ונכנסנו לקצב אחיד ומהיר עד שהגענו לקמפסייט ליד נחל.
יום 129: 16 מייל/26 ק"מ
סך הכל: 2390 מייל/3846 ק"מ
הבוקר התחיל שוב מעונן אבל לפחות גשם לא היה. התחלנו בעלייה ותוך כדי עברנו מספר אגמים. הלכנו בלי יותר מדי עצירות על מנת להגיע כמה שיותר מוקדם לעיירה הבאה.
לקראת הצהריים הגענו לעיירת סקי קטנה בשם Snoqualmie pass. הדבר הראשון שעשינו היה כמובן לאכול.. לאחר מכן חיפשתי את הhiker box בגלל שלא שלחתי לעצמי חבילה לשם ובניתי על למצוא אוכל למקטע הבא. הקופסא לא הייתה מלאה ביותר מדי דברים אבל הצלחתי להסתדר ולמצוא מספיק אוכל למקטע הבא.
קיופיד סיפרה לנו שחברה שלה מהבית החליטה לפנק אותה בלילה באירביאנבי באיזור וכמובן שהזמינה אותנו להצטרף אליה. קנינו אוכל לארוחת ערב ומשם נסענו לזוג שאירח אותנו.
הבית היה במיקום יפה והחדרים היו מעולים! אחרי שהתקלחנו ושמנו את כל הבגדים המלוכלכים בכביסה נכנסנו לג'קוזי עם כמה בירות ונתנו לגוף לנוח.
בערב הכנו פיצות בתנור ולקינוח אכלנו גלידה וצפינו בסרט בחדר!
יום 130: 19 מייל/30 ק"מ
סך הכל: 2409 מייל/3877 ק"מ
אחרי שינה טובה במיטות אמיתיות, חכתה לנו ארוחת בוקר מצויינת שהמארחים הכינו לנו. לאחר מכן התחלנו להתארגן לקראת חזרה לשביל.
חזרנו למרכז העיר ושם נפגשנו עם רודאו לארוחת צהריים. לאחר מכן המשכנו כולנו משם בחזרה לשביל והתחלנו ללכת.
אחרי חצי שעה של הליכה בערך, קיופיד אמרה לנו שמצב הרגל שלה לא משתפר ורק מחמיר ומחליטה להסתובב ולחזור לעיר. קארי החליטה להצטרף אליה בשביל שלא תלך לבד וקבענו שנפגש כולנו בעוד כמה ימים בעיירה הבאה.
המשכנו ללכת רק הבנים (אופיר, רודאו ואני) ובדרך פגשנו המון מטיילי יום בגלל שהיה סוף שבוע והשביל היה עמוס יחסית.
עברנו דרך עוד אגמים מרשימים וככל שהתקדמנו בשביל ככה ראינו פחות ופחות אנשים. אחר הצהריים הגענו למעיינות חמים שהיו ממש על השביל והחלטנו להקים שם אוהלים ולהעביר את הערב במעיינות החמים. פגשנו עוד מספר אנשים שהגיעו להעביר את סוף השבוע במעיינות החמים ונהננו מאוד מהערב.
יום 131: 28 מייל/45 ק"מ
סך הכל: 2437 מייל/3922 ק"מ
קמנו באיטיות והתארגנו במהירות לתזוזה. תוך כדי הליכה זיהינו מקלחת מאולתרת שמישהו הכין דרך אחד המעיינות והמים היו יחסית חמים למקלחת שטח.
כמובן שלא ניצלנו את ההזדמנות להתקלח והמשכנו ללכת.. העליות של וושינגטון לא ריחמו עלינו עד שהגענו לאגם יפה ועצרנו בו לארוחת צהריים.
היום היה מעונן וקר ולכן לא נשארנו לנוח הרבה זמן בשביל לא להתקרר יותר מדי.
בהמשך הדרך פגשנו בחור יהודי אמריקאי בשם דן שמסתבר שאופיר כבר פגש בעבר ועושה מקטעים מהשביל. דן מכיר גם את קיופיד וקארי וקבע להפגש איתן אבל בגלל הפציעה של קיופיד סיפרנו לו שהיא מחכה בעיירה הבאה.
המשכנו בהליכה ארבעתנו ולמרות העליות והירידות המעצבנות הזמן עבר מהר בזכות השיחות המעניינות שהיו לנו ביחד.
הגענו בערב לקמפסייט ונהננו מערב בנים איכותי מלווה במדורה וקור חודר עצמות.
יום 132: 24 מייל/38 ק"מ
סך הכל: 2461 מייל/3960 ק"מ
הבוקר היה קר במיוחד אבל רצינו להגיע לאחד הפאסים בזמן על מנת לצפות בליקוי החמה המדובר שמתחיל בשעה 10:00!
טיפסנו לכיוון הפאס והגענו אליו בדיוק בזמן לתחילת הליקוי.
למזלנו דן הביא איתו שתי זוגות משקפיים בשביל שיוכל לצפות בליקוי על השביל. התיישבנו בקצה הפאס ולאט לאט השמש החלה להעלם. יכולתי להרגיש בצל, קור ומעט חושך לפרק זמן ממושך. אומרים שאחוז הליקוי באיזור שהיינו נע בין 90-95 אחוז ושבאיזור מדינת אורגון נהנו מחושך מוחלט ו100 אחוז של ליקוי.
אחרי התופעה המיוחדת והמעניינת שראינו, המשכנו ללכת בצד השני של הפאס בירידה ולכיוון העיירה הבאה שכבר לא הייתה כל כך רחוקה.
בדרך פגשנו בחור מבוגר שסחב איתו ממתקים בשביל לחלק לאנשים שעושים את השביל! דיברנו איתו מעט, אכלנו כמה דברים ממה שנתן לנו והמשכנו לדרכינו.
אחר הצהריים הגענו לחניון שמתחבר לכביש וממנו היינו צרכים לתפוס טרמפ לעיירה קטנה וקרובה בשם Skykomish. בחנייה פגשנו בחור צעיר שבדיוק סיים הליכה קצרה שעשה על מנת לצפות בליקוי חמה. ביקשנו ממנו שיקח אותנו והוא הסכים. הוא שאל אותנו אם אנחנו רעבים וכמובן שהתשובה שלנו הייתה חד משמעית כן. החלטנו לעבור קודם לאכול המבורגר ולאחר מכן לקח אותנו למלאכי שביל.
הבית של המלאכי שביל היה ערוך ומוכן למטיילים, יש להם בקתה גדולה יחסית שמיועדת רק למטיילים ובפנים יכלנו למצוא כל מה שהיינו צרכים ואף יותר.
הבקתה הייתה בסגנון של הוסטל קטן עם מיטות קומותיים, מטבחון, טלויזיה וצמוד לשם שירותים עם מקלחת ואפילו בגדים נקיים בשבילנו. רוב המלאכי שביל מודעים לעניין שאנחנו מנסים לחסוך כמה שיותר במשקל ולכן מסתובבים עם סט אחד של בגדים.
לקראת הערב קיופיד וקארי הגיעו ושמחו לראות את כולנו. הסתובבנו מעט בעיירה אבל מהר מאוד גילינו שאין שום דבר מעניין לעשות פה. חזרנו למלאכי השביל, אכלנו ארוחת ערב שהבנות הביאו איתן וצפינו באחד הסרטים מהמגוון המצומצם של הקלטות.
יום 133: 0 מייל/0 ק"מ
סך הכל: 2461 מייל/3960 ק"מ
התעוררנו היום מאוחר יחסית ונהננו מיום מנוחה! בבוקר תפסנו טרמפ למסעדה קרובה ואכלנו ארוחת בוקר. לאחר מכן תפסנו טרמפ בחזרה למלאכי שביל והעברנו את היום בעיקר במנוחה וחוסר עשייה.
אחר הצהריים הלכנו לכיוון אחד הנחלים הצמודים לעיירה עם בירות והעברנו שם כמה שעות. המים היו קרים והאמיצה היחידה שנכנסה הייתה קארי השוויצרית ועוד כלב שהצטרף אליה.
