יום 113: 30 מייל/48 ק"מ
סך הכל: 2042 מייל/3286 ק"מ
הבוקר התחלתי ללכת מוקדם לאור הזריחה שהייתה בהחלט יפה! לאט לאט השמש התחילה לעלות וביחד איתה גם הטמפרטורות. הר ג׳פרסון נגלה לפני איך שהתחלתי להתקרב לרכס הבא. עם הנופים הגיעו גם משבי רוח חזקים וקרירים.
ככל שהתקדמתי צפונה יכולתי לזהות את הר ג׳פרסון בקלות יותר.
לצערי רוב היום היה מלא בעשן שעם הזמן הפך ליותר ויותר סמיך בגלל שריפה שהתחילה בשמורה וגרמה לסגירה של המקטע הבא בשביל. בשלב מסויים נאלצנו לקחת מעקף שמוביל לכביש עפר הקרוב.
הגענו אחר הצהריים לכביש עפר ולאחר זמן קצר טים (חבר של ג׳ניפר) הגיע לאסוף אותנו.
נאלצנו לדלג בערך 15 מייל ישירות לאגם אוללי. האגם היה ממש יפה וטים הביא איתו הרבה אוכל ושתייה כמובן!
תוך כדי ארוחת הערב הודעתי לשאר החבר'ה שאני רוצה לנסות ללכת 50 מייל (80 ק"מ) מחר! בהתחלה אף אחד לא היה מעוניין והחלטתי שאעשה את זה ככה או ככה אך לאחר זמן קצר רודאו החליט שהוא מעוניין להצטרף לאתגר.
הלכנו לישון מוקדם בסביבות השעה 7 בערב במטרה להתחיל ללכת בשעה 2 בלילה.
יום 114: 50 מייל/80 ק"מ
סך הכל: 2092 מייל/3367 ק"מ
הבוקר, או למעשה הלילה קמתי בשעה 1:15 והתחלתי ללכת עם רודאו בשעה 2.
ההתחלה הייתה יחסית קלה, עם מזג אוויר טוב והיינו מלאי מוטיבציה.
למעשה זאת הייתה בין הפעמים היחידות שהלכתי כל כך מוקדם והלכתי לאור הירח והכוכבים.
תוך כדי ההליכה רודאו ואני דיברנו על המון נושאים שונים ומעבר לזה שזה עזר לזמן לעבור ממש מהר, גיליתי כמה רודאו בוגר יחסית לגילו (18) ומלא בדברי חוכמה והשקפת עולם מעניינת ודומה לשלי.
תוך כדי השיחות הארוכות והעמוקות שלנו, השמש התחילה לעלות ולהצטרף אלינו להליכה הארוכה.
ממש לפני שהחלטנו לעצור לארוחת צהריים הבחנו בשלט שמכוון לטרייל מג׳יק!
הגענו לקאמפסייט שבו פגשנו בחורה מבוגרת עם כמה סוסים וכלב ענק! היא הקימה שם אוהל מלא באוכל ושתיה לחבר'ה שעושים את השביל וכמובן שנהננו מכל רגע.
היינו מרוצים מהקצב שלנו עד כה. עשינו 30 מייל (48 ק"מ) עד ארוחת הצהריים ונשארו לנו רק עוד 20!
אחרי הפסקה ארוכה יחסית של שעה וחצי הבנו שאנחנו צרכים להמשיך ללכת למרות שמאוד רצינו להשאר ולהמשיך לנוח ולאכול!
אחר הצהריים מזג האוויר היה לח וחם במיוחד. עברנו דרך כמה אגמים יפים והמשכנו בהליכה בעיקר בין עצים שעזרו לנו קצת בהגנה מהשמש.
ה10 מיילים האחרונים של היום היו לא פשוטים בכלל. הקושי היה יותר מנטאלי מאשר פיזי, כל השעות שהלכנו הרגישו כמו נצח והתחלנו להתעייף.
במייל האחרון של היום פשוט רצינו להגיע כבר, לאכול וללכת לישון כמה שיותר מהר!
בשעה 21:00 הגענו לקאמפ גמורים אבל מאושרים שעמדנו ביעד שהצבנו לעצמנו! הכנו ארוחת ערב ומיד לאחר מכן הלכנו לישון.
יום 115: 2 מייל/3 ק"מ
סך הכל: 2094 מייל/3370 ק"מ
התקשנו מאוד לקום הבוקר. היינו עייפים ותשושים במיוחד מהיום הארוך שהיה לנו אתמול אך לשמחתנו הייתה לנו סיבה טובה לקום ולהתחיל ללכת. היינו במרחק של כ2 מיילים ממקום שנקרא Timberline lodge אשר נמצא למרגלות הר Hood.
העלייה הייתה חולית ומעייפת במיוחד אבל כל הדרך חשבתי על ארוחת הבוקר שאני עומד לאכול בקרוב!
הגענו בדיוק בזמן לארוחת הבוקר והתיישבנו לאכול ביחד.
(מימן לשמאל: אני, איי גיים, ואלי גירל, רודאו)
לאחר שווידאנו שאכלנו מספיק אוכל הלכנו לנוח במתחם המלון. לאחר שנחנו, רודאו נאלץ לחזור לשביל ולהמשיך ללכת מכיוון שקבע עם כמה חברים שלו מהבית שמגיעים להצטרף אליו לכמה ימים. אני נשארתי וחיכיתי לג'ניפר, מת'יו וג'י דיי שהגיעו אחר הצהריים. תוך כדי נהנתי מהנוף על הר Hood ובדיוק היום נערכה חתונה למרגלות ההר.
יום 116: 12 מייל/19 ק"מ
סך הכל: 2106 מייל/3389 ק"מ
בבוקר המשפחה של ג'ניפר הגיעה ללודג' ואכלה איתנו ארוחת בוקר. זמן קצר לאחר מכן הגיע אופיר, בחור ישראלי שפגשתי פעם אחת נוספת לפני כן. ישבנו לאכול כולם ביחד ולקראת הצהריים נפרדנו מהמלון וחזרנו לשביל.
בדרך כלל אני בכלל לא עוקב אחרי התאריך והיום של השבוע אבל כשהשביל מלא במטיילי יום אני מבין שזה כנראה סוף השבוע.
פגשתי המון מטיילי יום אבל גם כמה חבר'ה שעושים את השביל, התחילו בקנדה והולכים דרומה למקסיקו.
בסוף היום עברתי דרך מפל נחמד על השביל ומיד לאחר מכן הגעתי לקאמפ והלכתי לישון.
יום 117: 28 מייל/45 ק"מ
סך הכל: 2134 מייל/3434 ק"מ
את הבוקר פתחתי בחציית נחל אך שום דבר מסובך יותר מדי. עשן השריפות נהיה סמיך והשפיע על הראות כמובן.
הר Hood התחיל להעלם במהרה ובקושי יכולתי לזהות אותו יותר.
בצהריים הגעתי לצומת שבילים שבה אפשר לקחת שביל חלופי שעובר דרך מפל הנקרא Tunnel falls.
השביל, כשמו עובר מתחת למפל גדול דרך מנהרה אך לצערי השביל היה סגור בגלל שריפה שקיימת באיזור כבר תקופה דיי ארוכה.
בהמשך הדרך הגעתי לאגם שאליו הגיע מסוק כל כמה דקות ואסף מים על מנת לטפל בשריפה.
יום 118: 10 מייל/16 ק"מ
סך הכל: 2144 מייל/3450 ק"מ
היום היה יום קל וקצר שרובו המוחלט היה בירידה עד לCascade locks. העיירה הזאת היא הנקודה הנמוכה ביותר לאורך כל השביל ונמצאת קצת מעל קו הים.
הגענו בדיוק בזמן לארוחת בוקר מוקדמת על הנהר שמפריד בין מדינת אורגון לוושינגטון.
לאחר מכן הלכנו למלאך שביל לא רחוק בשם "שרק" (כן הוא מאוד דומה לו).
התקלחנו, עשינו כביסה והקמנו את האוהלים בחצר.
אכלנו ארוחת ערב במסעדה מקומית שגם פרגנה לנו בבירות בחינם וכמובן שהזמנתי את המנה הכי מושחטת בתפריט. המבורגר פיצה.
המנה הייתה טעימה ומשביעה כמובן אך אין ספק שאת הבטן יכולתי להרגיש במהלך הלילה.
יום 119: 19 מייל/30 ק"מ
סך הכל: 2163 מייל/3481 ק"מ
לאחר ארוחת הבוקר חזרנו לשביל וחצינו רשמית ממדינת אורגון לוושינגטון על הגשר המפורסם - Bridge of the gods.
התרגשנו מאוד מהכניסה לוושינגטון ועם ההתרגשות הגיעה גם העלייה שנמשכה רוב היום. האוויר עדיין היה סמיך מהשריפות הקיימות באיזור שהשפיעו כמובן על הראות של הנוף.
הגענו לקמפסייט וכמו בכל יום רגיל הלכנו לישון אחרי ארוחת הערב. באמצע הלילה הייתי בטוח שיכולתי להרגיש משהו שמסתובב בתוך האוהל שלי. הדלקתי את הפנס ואכן היה לי עכבר בתוך האוהל! לא רק שהוא עשה לי שני חורים באוהל ואחד בשק של האוכל, הוא גם דאג להשאיר את הצרכים שלו בתוך האוהל.
