אחרי כל התקלות סוף סוף אני יכול להמשיך את הטיול. את החלק הצפוני של האי הצפוני הספקתי לעשות ולכן מהעיר אוקלנד אני ממשיך דרומה. אני מתחיל נסיעה לכיוון הקורומנדל איזור יפה וירוק במיוחד. אני מגיע כבר בשעה מאוחרת אחרי כמה שעות של נסיעה ואת הלילה אני עושה בקמפסייט צמוד לנחל מכין לעצמי ארוחת ערב והולך לישון ברכב.
מתעורר מוקדם שוטף פנים בנחל ויוצא לטראק הPinnacles. רוב המסלול הוא הליכה ביער עם חצייה של מספר נחלים ובסופו של דבר טיפוס לפינקלס עם תצפית מרשימה על האיזור.
את הטראק אני מסיים אחר הצהריים וממשיך לכיוון חוף שנקרא hot water beach לשם מגיעים מדי יום אנשים וחופרים לעצמם בור בחול עד שמגיעים למים חמים ויושבים בפנים בסבבה. בדרך אני עוצר טרמפ לזוג צרפתים באיזור גיל ה30 שרצו להגיע לשם גם. הם היו מאוד נחמדים והציעו לי להשאר איתם לארוחת ערב אבל רציתי להתקדם באותו יום וכבר התחיל להחשיך אז המשכתי לעוד חוף שנקרא Cathedral cove
התחיל כבר להחשיך, התחלתי נסיעה דרומה בתקווה למצוא מקום סביר לישון בו ברכב ובסופו של דבר מצאתי מקום נחמד שקירב אותי ליעד הבא שלי.
בבוקר קמתי יחסית מוקדם והתחלתי נסיעה לכיוון Matamata שם היה לי סיור בשעה 11 בהוביטון (איפה שצילמו חלקים מהסרטים הוביטון ושר הטבעות)
הסיור היה ממש נחמד ויחסית ארוך, שעתיים של סיור מודרך שבחלקו גם אפשר קצת להסתובב לבד ובסופו גם יושבים בפאב של ההוביטים ומקבלים בירה. הסיור היה בהחלט שווה ואפשר להגיד שהייתי גם יכול להעביר שם כמה חודשים בקלות..
את הלילה עשיתי בקמפסייט באיזור רוטרואה.
בבוקר נסעתי לעשות טבילת בוקר במעיינות חמים
ומשם ביקרתי במקום שנקרא Wai o tapu שם אפשר לראות כל מני פעילויות גיאו תרמיות נחמדות לגמרי!
משם התקדמתי לכיוון העיר Taupo ובדרך התקשרתי לבדוק אם אפשר לצנוח היום ואמרו לי כן תגיע עוד 3 שעות, מצויין! בנתיים הלכתי למפלים ליד טאופו שם פגשתי זוג ישראלים וקבענו להתארח בערב באותו מקום. בנתיים הלכתי לצנוח חוויה באמת מטורפת לצנוח מעל אגם ענקי ונוף מטורף, פשוט להנות מכל רגע.
למחרת בבוקר עשינו ביחד את טראק הTongariro crossing. הטראק היה מדהים משלב בתוכו סוגים שונים של נופים ויופי שקשה לתאר במילים.
 |
| לפני העליה לMt Doom |
 |
| אחרי העליה לMt Doom |
אחרי הטראק חזרתי לאותו מארח ולמחרת בבוקר התחלתי נסיעה לכיוון איזור הTaranaki. נסיעה בכביש לא כביש עם המון עיקולים. באחד העיקולים אני פתאום רואה בצד הדרך ישראלית שפגשתי בצניחה חופשית. עצרתי גם והתחלנו לדבר קצת ופתאום גם הקליטה חזרה. התחיל להיות מאוחר אז התקשרתי למשפחה באיזור הטרנקי ושאלתי אותם אם הם יכולים לארח אותי ועוד 2 בנות. כמובן שהסכימו, הגענו לחווה שלהם באיזור מהמם, יש להם 11 ילדים אבל לצערי לא הספקנו להכיר את כולם בגלל השעה המאוחרת שהגענו.
קמתי מוקדם כי ידעתי שאני הולך לטפס את הר הTaranaki והטיפוס לוקח לא מעט זמן.. התחלתי לטפס ולאט לאט הטיפוס נהיה קשה יותר. בהתחלה עליה מתונה, אחר כך הגיעו המדרגות, לאחר מכן הגיע שלב של חול בשיפוע וההרגשה היא שאתה הולך במקום ובסוף טיפוס על סלעים עד לפסגה. היה לא פשוט אבל בסופו של דבר הגעתי למעלה, הבעיה היחידה שיש ערפל.
בנתיים הייתי עם עוד כמה גרמנים, צרפתים ואיטלקי עשינו קצת מלחמות שלג וחיכינו שהערפל יתפוגג.
אחרי כמעט שעתיים הוא נעלם ואני עולה לנקודה הכי גבוה. אין תחושה יותר מספקת מלהגיע לפסגה של הר ולראות מלמעלה את כל מה שטיפסת וכמובן את הפרצופים המיוזעים והמותשים של האנשים שרק הרגע סיימו את הטיפוס.
אחרי שאני מסיים לרדת בחזרה למטה אני מתחיל נסיעה דרומה, בדרך אני עוצר לאכול פיש אנד ציפס, מרגיש שזה בהחלט מגיע לי! מגיע יחסית מאוחר לקמפסייט קרוב לים ועושה שם את הלילה.
על הבוקר ממשיך את הנסיעה שלי דרומה לכיוון וולינגטון שם אני מסתובב קצת בעיר ואחר הצהריים נוסע לכיוון המעבורת שלוקחת אותי לאי הדרומי.
לאחר 3 שעות בערך אני מגיע לאי הדרומי עם הרבה ציפיות לחודשים הקרובים ומלא התרגשות.
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה