יום 99: 33 מייל/53 ק"מ
סך הכל: 1771 מייל/2850 ק"מ
התחלתי ללכת בשעה 7 כשעדיין יש מעט ערפל באוויר והנחל היה נראה כאילו שהמים מתאדים.
רוב היום המוחלט היה בתוך יער וכל מה שראיתי זה עצים. פעמים נדירות שהיו לי נקודות תצפית וגם הן היו מבין העצים.
לקראת סוף היום יצאנו קצת מהיער והגענו לאיזור וולקני עם המון אבני לבה מסביב שלא היו נוחים במיוחד להליכה.
סיימנו את היום בקמפסייט צמוד לנחל מצד אחד וכביש מהצד השני ולכן היה רועש יחסית. היינו עייפים מיום ארוך והלכנו לישון מיד לאחר ארוחת הערב.
יום 100: 27 מייל/43 ק"מ
סך הכל: 1798 מייל/2893 ק"מ
היום אני חוגג 100 ימים על השביל! הזוי כמה שהזמן עובר במהירות על השביל וכבר מעל שלושה חודשים שאני צועד כמעט כל יום.
ברובו של היום (כמו אתמול) הנוף היה מיוער ועם הרבה בולי עץ שחוסמים את השביל ולכן צריך לטפס מעליהם או למצוא דרך צדדית מסביב.
היתושים המשיכו במלחמה הבלתי נגמרת בנסיון להוציא כמה שיותר דם מהגוף שלי. ניסיתי כל חומר אפשרי שאמור לדחות את היתושים אבל שום דבר לא באמת עזר ונאלצתי להשיב במלחמה ולנסות להרוג כמה שיותר.
לקראת סוף היום הייתה לנו עלייה לכיוון אחד הרכסים ומשם הירידה מהכיוון הצפוני הייתה מושלגת. התיישבנו על השלג, החלקנו למטה ומשם המשכנו בהליכה על השלג כמה קילומטרים עד שירדנו בגובה וחזרנו לחלק היבש של השביל.
בסוף היום כשהגעתי לקמפסייט חיכה לי מארב יתושים מסוכן ביותר! ענן שלם של יתושים התחיל לעקוץ אותי ולכן הקמתי את האוהל שלי הכי מהר שיכולתי, נכנסתי פנימה להרגע מהעקיצות ומאז לא יצאתי החוצה עד למחרת בבוקר.
יום 101: 20 מייל/32 ק"מ
סך הכל: 1818 מייל/2925 ק"מ
בבוקר היה נראה שמצב היתושים טוב יותר אך הממזרים רק חיכו לשניה שאפתח את הרוכסן של האוהל והתחילו שוב לעקוץ ללא רחמים..
ההליכה היום הייתה גם כן בתוך יער רק שהפעם הוא היה שרוף.. דבר שמאוד אופייני לאיזור בקיץ וגורם נזק של שנים ליערות.
עברתי את מייל 1800 ולאחר מכן נכנסתי לפארק הלאומי קרייטר לייק!
משם היו לי עוד מספר מיילים עד לכביש. בירידה לכיוון הצד הצפוני של הרכס התחיל להופיע שלג אבל לא משהו רציני מדי.
הבעיה העיקרית שבאיזור הזה כמות היתושים רק הלכה וגדלה ולכן הלכתי הכי מהר שיכולתי.
הגעתי לכביש ומשם המשכתי לקאמפגראונד בשם מזמה וילאג׳. כשהגעתי לשם ראיתי המון אנשים שאני מכיר, אספתי את החבילה של האוכל שחיכתה לי שם ולאחר מכן אכלתי ארוחת ערב טובה עם מת׳יו וג׳ניפר.
קנינו בירות וישבנו כמה חבר'ה באיזור האוהלים עד הלילה והלכנו לישון.
יום 102: 19 מייל/30 ק"מ
סך הכל: 1837 מייל/2956 ק"מ
התחלנו את היום מאוחר יחסית אחרי שינה טובה. הגענו לקרייטר לייק המפורסם! הסתובבנו קצת באיזור, נדהמנו מהאגם המטורף הזה והחלטנו לאכול ארוחת בוקר באיזור.
לאחר ארוחת הבוקר המשכנו בהליכה לאורך האגם וככל שהתקדמנו הוא היה נראה יותר ויותר מרשים.
לקראת סוף ההליכה המקבילה לאגם הייתה אפשרות לעלות לנקודת תצפית גבוהה יותר המשקיפה לאגם.
החלטנו לקחת את המסלול צד הזה שהיה בהחלט שווה!
בהמשך נתקלנו במעט שלג אבל לא משהו רציני או מסובך יותר ממה שנתקלנו בעבר.
לאחר מכן המשכתי ללכת ליד הכביש ומישהי ניגשה אלי ושאלה לאן אני הולך. עניתי לה שאני בדרך לקנדה והיא מאוד התלהבה. היא סיפרה לי שהיא ובעלה מכרו את הבית ומטיילים עכשיו ברכב שהוא בעצם סוג של בית על גלגלים. שוחחנו מעט ותוך כדי נהנתי ממיץ תפוזים וכמה פירות.
הגענו לקמפסייט לקראת הערב ושם מצאנו מים ובירות שמלאכי שביל השאירו. מיד לקחנו שקית שבתוכה שמנו את הבירות ביחד עם שלג שהיה לא רחוק מהשביל. עד שארוחת הערב הייתה מוכנה, הבירות היו קרות וראויות לשתייה!
יום 103: 33 מייל/53 ק"מ
סך הכל: 1870 מייל/3009 ק"מ
בבוקר כל אחד התחיל ללכת בזמן אחר וקבענו להפגש לארוחת צהריים בהמשך.
רק לאחר 16 מייל הגענו למקור מים ועצרנו שם לאכול.
לאחר ארוחת הצהריים לקחתי איתי טרמפיסט שחיפש להתקדם צפונה.
בדרך נתקלתי בעוד שלג כנראה בגלל שעברנו דרך הנקודה הכי גבוהה של אורגון ווושינגטון.
ליד הקמפסייט היה שביל צדדי למקור מים, הבעיה היחידה שהדרך לשם הייתה תלולה וארוכה!
כמובן שליד המים היו גם המון יתושים שהפכו את החוויה למהנה אף יותר..
היום היה מעייף אבל בהחלט יפה.
יום 104: 33 מייל/53 ק"מ
סך הכל: 1903 מייל/3062 ק"מ
בבוקר הסתכלתי על המפה והיה נראה שהיום הולך להיות מלא באגמים בדרך, ואכן כך היה.
המים היו צלולים ויפים, הבעיה היחידה שזה גם מקור המים שלי ובדרך כלל המים של האגמים פחות נקיים ויותר חמים מאשר המים שזורמים בנחלים.
לקראת הצהריים, נואל (רודאו), קייל (ג׳ו דירט) ואני מצאנו אגם עם חוף ממש יפה למרגלות אחד ההרים הגבוהים שהיו באיזור. כמובן שהחלטנו לעצור שם ולאכול ארוחת צהריים..
בנוסף אלינו, היו מספר אנשים נוספים שהגיעו לנפוש על האגם. אחת המשפחות הציעה לנו פירות וכמובן שלקחנו אותם בשמחה.
נוצר מצב שבו נשארנו 3 שעות באגם, אחרי שתכננו לעשות יום ארוך היום. הבנו שזה הזמן להמשיך ללכת והגברנו מעט את קצב ההליכה.
כל אחד מאיתנו הלך בקצב שלו וקבענו להפגש במקום שנקרא shelter cove.
הדרך עצמה הייתה נוחה וקלה יחסית, הבעיה היחידה היא שכמות היתושים באמת הייתה משהו נוראי. קשה לתאר את ההרגשה שענן של יתושים פשוט עוקב אחריך במשך שעות ואפילו לעצור רגע לשתות לא יכולתי. לכן מצד אחד סבלתי מאוד בהליכה ולא הצלחתי להנות ממנה אך מצד שני כנראה שזאת גם הסיבה שהגעתי כל כך מהר למקום.
בשלטר קוב חכתה לי חבילה עם אוכל לכמה ימים הקרובים והעברנו במקום גם את הלילה.
יום 105: 20 מייל/32 ק"מ
סך הכל: 1923 מייל/3094 ק"מ
את הבוקר לקחנו ברגוע אחרי היום הארוך שהיה אתמול. אכלנו ארוחת בוקר במקום, סידרתי מחדש את שק האוכל שלי ולאחר מכן התחלנו ללכת באיזור השעה 11 בבוקר.
אחרי זמן קצר עברנו שלושה אגמים יפים וצלולים אחד אחרי השני.
רציתי להכנס לשחות קצת אבל היתושים בהחלט הורידו לי את החשק לעשות את זה..
את ארוחת הצהריים העברנו בבקתת סקי שמשמשת בעיקר כמקלט בחורף לחבר'ה שעושים סקי באיזור.
הבקתה הייתה נחמדה ועם כסאות ושולחנות.
לאחר אחת העליות ראיתי את האגמים שעברתי כמה שעות לפני כן מציצים בין העצים.
המשך היום היה מלווה גם כן בעוד מספר אגמים קטנים וגדולים ובסוף היום הגענו לאגם בשם צ׳רלטון ושם העברנו את הלילה. בקאמפסייט היה מספר גדול יחסית של אנשים וגם כאלה שהגיעו רק לקאמפינג דרך כביש שהיה לא רחוק משם.
עשינו מדורה וישבנו מסביב, האש עוזרת באופן יחסי עם היתושים.. ולאחר מכן הלכנו לישון.
היי רועיקו שלנו היקר לנו מאד, הצטערנו לקרוא על מתקפת היתושים ומקווים שהקטע הזה כבר מאחוריך. אנחנו לא מפסיקים להתפעל מהנופים היפיפיים ומהחיוך המקסים שלך בכל התמונות. תמשיך להנות ולהצליח ואנחנו שולחים לך המון המון נשיקות וחיבוקים. Love you BIG BIG, ומתגעגעים, סבתא וסבא