6. ניו זילנד - פיורלנד וחברים

אז אחרי שאני מסיים את הטראק של כמעט שבוע באיזור הנלסון לייקס אני לוקח לעצמי יומיים של מנוחה ומעביר אותם באיזור החוף המערבי.

יומיים לאחר מכן אני כבר מתחיל את הטראק הבא שנמצא באיזור הArthur's pass. תכננתי לעשות באיזור טראק של כמה ימים אבל המזג אוויר לא מאפשר לי ולכן אני עושה טראק יום שנקרא Avalanche peak. הטראק לא ארוך מדי אבל הוא כולל עליה רציפה עד לפסגה מרשימה בהחלט.

לאחר מכן אני נוסע לאסוף חבר מהצבא שנשארו לו כמה ימים בניו זילנד ואנחנו נוסעים לכיוון Wanaka. המזג אוויר באותו שבוע לא היה כל כך לטובתינו אבל בשניה שהשתפר ניצלנו את זה לטראק יום באיזור.

המשכנו לQueenstown עיר לא גדולה אבל מפוצצת באנשים, מזכיר קצת את אילת. המזג אוויר נשאר לא הכי טוב אבל גם שם מצאנו פרצה של שמש ועלינו למקום שנקרא Ben lomond שמשקיף על העיר וההרים שמסביב.

משם אני ממשיך לכיוון הFiorland, איזור שנחשב לאחד היפים בניו זילנד. הבעיה העיקרית באיזור זה המזג אוויר הלא יציב והכמות גשמים (בין 8-9 מטר ממוצע בשנה!). התחזית שם בקושי יודעת לחזות שעה קדימה וקשה לתכנן ככה את הטיול אבל אין מה לעשות.

באיזור יש 3 טראקים עיקריים שנחשבים ליפים באיזור ואת כולם כמובן צריך להזמין מראש ולפעמים גם הרבה זמן מראש..

אני מתחיל בטראק שנקרא Kepler, המזג אוויר לא היה נראה כל כך טוב אבל עם היום הוא הלך והשתפר. היום הראשון היה בעיקר טיפוס עד לבקתה הראשונה שממוקמת במקום מדהים עם נוף להרים.

היום השני נפתח גם הוא מעונן ואמרו לנו שיש סיכוי גם לגשם בהמשך. המשכתי בטיפוס עד לנקודה הכי גבוה בטראק שם אמור להפתח נוף פנורמי על האיזור. לצערי בנקודה הזאת היה ערפל והרבה עננים ולא ראיתי כלום.

החלטתי שאני מחכה שם עד שזה יעבור.. פתאום התחילו רוחות רציניות וקור לא נורמלי אז המשכתי הלאה בטראק לצערי.

אחרי חצי שעה בערך המזג אוויר ממש השתפר, כמו שאמרתי המזג אוויר משתנה כל רגע באיזור הזה וההליכה הייתה על קו רכס והנוף היה מדהים!

היום השלישי התחיל קצת גשום ומעונן אבל השתפר יחסית מהר. ההליכה הייתה בעיקר בתוך היער וליד אגם עד שהגעתי לחנייה.

המשכתי משם בחזרה לאיזור של וואנקה שם העברתי כמה ימים של מנוחה ונסעתי צפונה להר הכי גבוה בניו זילנד שנקרא Mt Cook. יש שם טראק דיי נפוץ של עליה למעלה במקביל להר עד לבקתה ומשם לראות את השקיעה והזריחה. לא היה מקום בבקתה אבל עליתי למעלה עם אוהל שבדיעבד הסתבר כטעות נוראית. באותו יום היו רוחות של 90 קמ"ש, היה מאוד לא נוח לטפס וגם בפסגה היו רוחות מטורפות. אחרי שהכנתי ארוחת ערב בבקתה חזרתי לאיזור האוהל לישון. הלילה היה פשוט נוראי, הרוחות העיפו את האוהל ואותי לכל כיוון והיה מאוד קשה להרדם ככה. בסופו של דבר אחרי לילה דל בשינה קמתי לראות את הזריחה שהייתה באמת מחזה מרשים והתחלתי את הדרך בחזרה למטה.

מאיזור מאונט קוק חזרתי לאיזור וואנקה ויום אחרי לקווינסטאון. התחלתי להתקרב בחזרה לאיזור הפיורלנד לטראק הבא שלי.

המילפורד טראק- הגעתי לTe Anau שם אספתי את הכרטיסים לטראק. את הטראק מתחילים ומסיימים בכל יום רק 40 איש וצריך להזמין מקום הרבה זמן מראש. בגדול יש הרבה ביטולים ואפשר להסתמך על זה אבל אני הזמנתי מקום חצי שנה מראש בערך.

אז נקודת ההתחלה היא במרחק של חצי שעה מהעיר ומשם יוצאים בהפלגה לנקודת ההתחלה של הטראק.

אחרי שעה של הפלגה עם מזג אוויר נהדר הגענו לנקודת ההתחלה.

היום הראשון קצר מאוד ולקח רק שעה וחצי עד לבקתה הראשונה.

היום השני היה קצת יותר ארוך והמזג אוויר היה טוב. הגעתי לבקתה הבאה אחר הצהריים ואז החלטתי שאני משאיר שם את הציוד וממשיך עוד שעה וחצי הלוך חזור לנקודה יפה בגלל שהמזג אוויר אמור להיות פחות טוב ביום הבא.

היום השלישי התחיל באמת מעונן וגשום ועם הרבה ערפל. בדיעבד זאת הייתה החלטה נכונה לעלות יום קודם למעלה.

הגשם לא הפסיק לרגע אבל היו לזה גם יתרונות שלא היו קיימים קודם ויצרו מחזה מרהיב של מגוון מפלים שהתחילו לזרום מכל מקום.

היום הרביעי והאחרון היה גם הוא יום שלם של הליכה בגשם עד לנקודה שבה מחכים לסירה שאוספת מנקודת הסיום.

ברגע שסיימתי את הטראק כמובן שהכל התחיל להתבהר והשמש יצאה החוצה.

אחרי יום של מנוחה נסעתי לעשות טראק יום בשם Gertrude Saddle. הנעליים עוד לא הספיקו להתייבש מהטראק האחרון ושוב נרטבו מחצייה של כמה נחלים ולאחר טיפוס לא ארוך מגיעים לתצפית על עמק יפה.