יום 92: 28 מייל/45 ק"מ
סך הכל: 1632 מייל/2626 ק"מ
בבוקר נהננו מזריחה יפה מהרכס שישנו עליו לילה לפני אך רוב הציוד שלנו היה רטוב מהלחות.
התחלנו ללכת ויכולנו לזהות עדיין עשן סמיך יחסית מהשריפה באיזור.
עשינו הפסקת בוקר ליד אחד האגמים בדרך והמים היו צלולים מאוד והצלחתי לזהות אפילו כמה דגים ששוחים במים.
בהמשך הדרך השביל היה מכוסה מים ברובו מכל השלג שמפשיר. לאחר מכן הגענו לחלק מושלג טיפה יותר וטיפסנו לכיוון העוקף.
בירידה לכיוון הצד השני של הרכס עברנו דרך אגם יפה עם כמה קרחונים קטנים בתוכו ושלג מסביב.
בצהריים לא הצלחתי למצוא את מת׳יו וג׳ניפר במקום שקבענו לאכול בו ולכן אכלתי לבד ליד אחד ממקורות המים.
לאחר כמה מיילים הדבקתי את הקצב אליהם והתברר לי שהם היו פחות ממייל צפונית מאיפה שהייתי.
המשכנו ללכת, הייתי כמה מטרים מאחורי מת׳יו ולפתע שמעתי קול חזק של דהירה שמגיעה משמאלי! הרגשתי את האדמה רועדת ושניה לאחר מכן דוב שחור פשוט חלף על פנינו ורץ במהירות לכיוון היער. לצערי לא הספקתי לצלם אותו ולכן תצטרכו להשתמש בדמיון שלכם!
הגענו לקמפסייט תשושים אך מרוצים מהיום שעבר עלינו. הקמפסייט היה ממוקם טוב ותוך ארוחת הערב זכינו לראות שקיעה יפה ואפילו אייל הצטרף אלינו.
יום 93: 23 מייל/37 ק"מ
סך הכל: 1655 מייל/2663 ק"מ
לשמחתנו רובו של היום היה בירידה! לצערנו הוא היה מלא בסבך כנראה כי לא תחזקו את השביל הרבה זמן באיזור הזה..
תוך כדי הירידה ראינו כמה איילים ממש על השביל וכשהתקרבנו הם זזו הצידה.
לקראת הצהריים הגענו לעיירה ממש קטנה בשם Seiad valley. עשינו קניות להמשך הדרך ולאחר מכן החלטנו להשאר בעיירה כמה שעות עד שמזג האוויר יתקרר קצת. לקראת הערב התארגנו להמשך הליכה של כמה מיילים עד לקמפסייט הקרוב.
כמה דקות לפני שיצאנו בחזרה לכיוון השביל הגיע רכב עם שלושה אנשים. מיד יכולתי לזהות שהם היו ישראלים מצד שני בחיים לא ראיתי אותם על השביל. ניגשתי לדבר איתם והם סיפרו לי שבאו לעשות מקטע של 10 ימים פחות או יותר.
הגענו לקמפסייט ושם המשכנו לדבר קצת יותר, היה לי באמת נחמד לראות קצת ישראלים ולדבר עברית אחרי תקופה ארוכה שאני נמצא בעיקר עם אמריקאים.
ההיילייט של הערב היה כאשר הם הוציאו טחינה משקית האוכל שלהם ונתנו לי לאכול.. אין ספק שהטעם של הטחינה בהחלט חסר ונותן קצת תחושה של בית.
נשארנו לשבת ולדבר עד מאוחר יחסית בזמן שהשאר כבר הלכו לישון ולאחר מכן נפרדנו לדרכינו והלכנו לישון גם כן.
יום 94: 22 מייל/35 ק"מ
סך הכל: 1677 מייל/2699 ק"מ
בבוקר חכתה לנו עלייה ארוכה וחדה יחסית. לפחות הנוף היה יפה ופתוח מכיוונים שונים.
בהמשך ראיתי הרבה מטיילים יחסית שעשו מקטע של כמה ימים על השביל.
במהלך היום הקשבתי בעיקר לפודקאסטים בנושאים שונים של היסטוריה ועסקים. למרות שיש לי כמות גדולה של מוסיקה על הטלפון, אחרי שעות של האזנה בכל יום במשך כמה חודשים אני מאמין ששמעתי כל שיר לפחות כמה עשרות פעמים.
במהלך היום יצא לי לחשוב על זה שמחר אני חוצה את הגבול מקליפורניה ועובר לאורגון! למרות שיש לי קצת יותר מ300 מייל להשלים בקליפורניה, עדיין יכולתי להרגיש את ההתרגשות של המעבר ממדינה אחת לשנייה. ברגל.
יום 95: 24 מייל/38 ק"מ
סך הכל: 1701 מייל/2737 ק"מ
בבוקר רוב ההליכה הייתה בין העצים והיינו במרחק של 10 מייל פחות או יותר מהגבול של קליםורניה/אורגון.
פחות ממייל מהגבול הופיעו בצד הדרך מלאכי שביל אשר משפצים בקתה מעץ שנבנתה על ידי סבא של אחד האנשים שהיו שם לפני 70 שנה בערך.
בנוסף לשיפוץ הבקתה החבר'ה הביאו כמות יפה של אוכל ונשארנו לאכול איתם ארוחת צהריים ולדבר איתם.
אחרי ארוחת הצהריים המצויינת המשכנו לכיוון הגבול בהתרגשות גדולה!
לאחר כמה תמונות, התרגשות, חיבוקים ושמחה רבה, המשכנו ללכת, רק הפעם באורגון ולא בקליפורניה.
זמן קצר לאחר מכן פגשנו שני מטיילים שעשו את השביל בעבר וחזרו לעשות את המקטע של אורגון. לאחר שיחה קצרה קיבלנו בירות מהם, המשכנו לקמפסייט ובערב שתינו את הבירות ביחד עם ארוחת הערב. אחלה דרך לחגוג את המעבר ממדינה אחת לשניה!
יום 96: 15 מייל/24 ק"מ
סך הכל: 1716 מייל/2761 ק"מ
לא הופתעתי מכך אבל התעוררתי בבוקר ומצאתי את עצמי (שוב) לבד בקמפסייט. ארגנתי את הציוד שלי בזריזות והתחלתי ללכת לכיוון הכביש שממנו תכננו לתפוס טרמפ לעיירה בשם Ashland.
הבוקר היה סופ"ש ולכן תוך כדי ההליכה פגשתי המון אנשים שיצאו להליכה או ריצת בוקר על השביל.
בדרך אפילו עצרו אותי קבוצה של אנשים שיצאו לריצה ושאלו מאיפה אני בא ולאן אני הולך. הם היו מופתעים ממה שאני עושה ואפילו ביקשו להצטלם איתי משום מה.
הגעתי לכביש ומשם הלכתי עד למסעדה קרובה שקבענו להפגש בה.
אכלנו ארוחת בוקר כולם ביחד וקיבלנו אפילו בירה על חשבון הבית בגלל שאנחנו עושים את השביל.
לאחר מכן תפסנו טרמפ לאשלנד, עשינו קניות לקראת המקטע הבא ולאחר מכן קייל(ג׳ו דירט) אמר שחברים של ההורים שלו יוכלו לארח אותנו והצטרפנו אליו מת"יו, ג׳ניפר ואני.
הבית שלהם היה מרוחק מאוד ממרכז העיר אבל השטח שלהם היה עצום וממוקם באמצע חורשה עם גינה, עצי אורן, ירקות, 2 סוסים ו2 כלבים.
אחרי שהתקלחנו, ג׳ניפר שאירחה אותנו הכינה ארוחת ערב של סנדוויצ'ים עם בקר ושעועית. טרפנו את הראשון כלא היה ומיד לאחר מכן גם את המנה השנייה.
בסוף הארוחה קיבלנו וויסקי וישבנו לדבר על נושאים שונים.
ארוחת הערב, הוויסקי והשבוע האחרוו עייפו אותנו במיוחד והלכנו לישון באחד הקרוואנים שהיו בחוץ.
יום 97: 0 מייל/0 ק"מ
סך הכל: 1716 מייל/2761 ק"מ
בבוקר הכנתי לחבר'ה שקשוקה שלטענתם הייתה טובה וטעימה, ובשבילי טעם של בית שלא טעמתי המון זמן!
לאחר ארוחת הבוקר, ג׳ניפר נתנה לנו את הרכב שלה ונסענו למרכז היום לכמה סידורים.
החלפתי את הגרביים שלי מכיוון שהיה באחד מהם חור, קניתי כפית שאיבדתי במהלך השבוע ותכננתי את משלוח קופסאות האוכל שלי ליעדים הבאים.
אכלנו ארוחת צהריים בעיר ולאחר מכן חזרנו הביתה.
בערב ג׳ניפר הכינה לנו (שוב) ארוחת ערב מוצלחת במיוחד של פסטה בולונז וסלט מצויין!
יום 98: 22 מייל/35 ק"מ
סך הכל: 1738 מייל/2797 ק"מ
לארוחת בוקר אכלנו קורנפלקס עם חלב, משהו שהיה לי חסר גם כן במהלך השביל.
לאחר מכן נפרדנו לשלום מהמקון ומהכלבים וקיבלנו טרמפ בחזרה לשביל מג׳ניפר.
נפרדנו מג׳ניפר והמשכנו בהליכה צפונה.
רועיקו שלנו היקר, אנחנו ממשיכים להנות מכל מה שאתה שולח ומכושר הביטוי המדהים שלך. אתמול (4/8) מהשיחה אתך ומאד ריגש אותי לקבל ממך ברכות ליום הולדתי. זה עשה לי כיף על הלב ורק חבל שלא יכולתי לחבק אותך, וגם סבתא הצטערה כמוני! אנחנו שוב מאחלים לך להמשיך להצליח במשימה הלא פשוטה שלך לגמוע מאות ואלפי קילומטרים, ונהנים לקרוא על חוויותיך בבלוג. המון נשיקות מסבתא וסבא