13. תאילנד - דרום

יום ראשון, 22 בינואר 2017 0 תגובות

נחתתי בבנגקוק אחרי טיסה יחסית ארוכה והתחלתי את דרכי לכיוון ההוסטל בעיר. באוטובוס התחלתי לדבר עם זוג נחמד מפולין ונפרדו דרכינו לכיוונים שונים. אחרי שהגעתי להוסטל יצאתי להסתובב קצת בעיר והתיישבתי לאכול צהריים באחד הדוכנים ברחוב. סיימתי לאכול ונשארתי לשבת עוד קצת ופתאום ראיתי מולי את הזוג שראיתי באוטובוס. הופתענו לראות אחד את השני שוב כי כל אחד הלך לכיוון אחר, התיישבנו לאכול ביחד ואחרי זה המשכנו להסתובב בעיר עד שעות הערב המאוחרות.
למחרת בצהריים חבר טוב שלא ראיתי שנתיים הגיע מהארץ והצטרף אלי לשבועיים וחצי. הפגישה הייתה מרגשת מאוד והלכנו לאכול צהריים עם הזוג שהכרתי יום קודם.
למרות שמזג האוויר היה לא טוב בכלל בדרום, החלטנו לנסות את מזלנו ולמרחת בצהריים לקחנו טיסה דרומה לאי Ko samui.
הגענו והופתענו יחסית לטובה ממזג האוויר. חיפשנו מקום לישון ולאחר מכן יצאנו להסתובב בעיר ובבוקר בים.
אחרי כמה ימים המשכנו במעבורת לאי הבא, Ko phangan. המזג אוויר היה הפכפך.
נסענו למפלים באיזור עם בריכות שחייה נחמדות.
נסענו לחוף בשם bottle beach, הדרך לשם הייתה מאתגרת בגלל כל הגשם אבל בסופו של דבר הגענו גם לשם.
למחרת בערב הלכנו למסיבת הפול מון שקורת כל חודש, הייתה אווירה טובה והרבה סוגי מוסיקה לאורך כל החוף.
אחרי יום התאוששות המשכנו לאי הבא, Ko tao. הים היה סוער והדרך לשם לא הייתה נחמדה בכלל..
בסופו של דבר הגענו אבל גם מזג האוויר לא היה בדיוק לטובתנו והגשם לא הפסיק לרדת במשך יומיים.
תכננתי לצלול באיזור אבל לצערי ביטלתי בגלל מזג האוויר.
בערב קצת נרגע הגשם ויצאנו לאיזור החוף, היו מופעי אש ואחלה של אנשים.
אחרי כמה ימים התחלנו את דרכנו לצד השני לכיוון Ko phi phi. הדרך הייתה יחסית ארוכה אבל לא נוראית.
הסתובבנו באיזור החוף ובמרכז, האי מפוצץ בתיירים ולמצוא פינה שקטה זאת לפעמים משימה לא פשוטה בכלל. בערב עלינו למקום נחמד לראות בו את השקיעה.
למחרת חיפשנו חוף קטן ושקט לבלות בו את היום.
המזג אוויר השתפר והלכתי בבוקר לשתי צלילות באיזור.
לקחנו סיור בסירה באיזור האיים. מזג האוויר היה לא משהו בכלל וגשום בחלק מהזמן, אבל בכל זאת הצלחנו להנות מהאיים והנופים שבדרך.
אחרי כמה ימים באי המשכנו בסירה לפוקט, העברנו שם יומיים ומשם טיסה לבנגקוק.
בבנגקוק דרכינו נפרדו עד לפעם הבאה, בלי יותר מדי תוכניות אני ממשיך למדינה הבאה שסקרנה אותי - מיאנמר!

12. אוסטרליה - טזמניה

יום שלישי, 20 בדצמבר 2016 0 תגובות

אחרי חודש בחוף המזרחי של אוסטרליה החלטתי לטוס לטזמניה, אי ששייך לאוסטרליה. נראה לי שההחלטה העיקרית הגיעה מתוך זה שהתגעגעתי לנופים והליכות בטבע. נחתתי בעיר Launceston שנמצאת בחלק הצפוני של האי. הגעתי לזוג צעיר ונחמד שאירח אותי ללילה ולמחרת התחלתי לתפוס טרמפים לכיוון הר Cradle ששם אני אמור להתחיל את טראק הOverland.
בדרך בדקתי את הבנזיניה שלי והבנתי שהיא דולפת ולא טובה יותר. חיפשתי בעיירה הקטנה שהגעתי אליה לקנות משהו חדש אבל ללא הצלחה.. חזרתי לזוג שאירח אותי לעוד לילה על מנת להתארגן על גזייה חדשה ובנתיים ניגנתי וגם הצלחתי לעשות מזה קצת כסף.

למחרת התחלתי את הטראק באיזור הצהריים.

המזג אוויר היה טוב יחסית וקיוויתי שגם ישאר ככה בהמשך השבוע. לקראת אחר הצהריים הגעתי לבקתה הראשונה וזכיתי בקבלת פנים נחמדה מאוד!

למחרת היום התחיל במעט גשם אבל במהלך היום זה הלך והשתפר. נהנתי מנופים הרריים ואגמים יפים. חייב להודות שהתגעגעתי לזה!

היום היה קצר יחסית שזה גם נחמד לפעמים להגיע מוקדם לבקתה הבאה ולהעביר את הזמן עם המטיילים האחרים בעיקר כשיש נוף נחמד מהמרפסת של הבקתה.

היום שאחרי התחיל עם גשם בלתי נפסק ורק לאחר כמה שעות בבקתה הגשם נרגע ויצאה השמש. כולם יצאו לשבת בשמש וכמובן לייבש את כל הציוד שהתרטב.

למחרת היה יום יחסית ארוך בגלל שהתקדמתי לבקתה שנמצאת במסלול צד אבל מזג האוויר היה טוב ושמשי.
אחרי זה המשכתי לבקתה האחרונה שהייתה ממש נחמדה. כשהגענו לבקתה היה באיזור ה6 מעלות, אספנו קצת עצים והדלקנו את התנור בפנים. הייתה אווירה טובה והבקתה הייתה ממוקמת ממש על אגם. אחד החבר'ה אפילו הצליח לדוג ובישלנו אותו על התנור.

היום השביעי והאחרון היה כמה שעות של הליכה לאורך אגם גדול עד לסוף המסלול.
אחרי 7 ימים ההרגשה ממש טובה לסיים את הטראק. נוצר חיבור אמיתי בין אנשים במהלך היום ובעיקר בערבים והדבר הכי טוב לדעתי זה שאין קליטה מה שגורם לכולם לשבת ולדבר אחד עם השני. תפסתי טרמפ עם אחד החבר'ה מהטראק לעיר Hobart ובדרך עצרנו כולם לאכול המבורגר שהיה מצויין אחרי שבוע.
הגענו להובארט העיר הגדולה ביותר בטזמניה והלכתי להוסטל קצת לנוח, לישון במיטה ולהתקלח. למחרת הבחור מהובארט הזמין כמה חבר'ה מהטראק לעל האש אצלו והיה אחלה של ערב!

ארגנתי מחדש את הציוד והלכתי לקצה המזרחי של העיר להתחיל לתפוס טרמפים לכיוון החוף המזרחי של טזמניה.
הטרמפים הלכו טוב, הרבה אנשים עצרו אבל הלך לאט יחסית וכל אחד קידם אותי רק קצת. לקראת אחר הצהריים הגעתי למקום יפה, שקט וקרוב לחוף והחלטתי לעשות שם את הלילה.

למחרת המשכתי צפונה בעוד כמה טרמפים עד שהגעתי לנקודה צפונית בשם bay of fires.
שמעתי הרבה על המקום הזה אבל לא כל כך התלהבתי ממנו משום מה.
לפחות נהנתי משינה באיזור החוף עם אנשים נחמדים בסביבה.
בבוקר קיפלתי את הציוד ויצאתי לכביש הראשי במטרה לרדת בחזרה דרומה ולעבור בדרך במקומות שפספסתי.
לא עבר הרבה זמן וזוג צעיר עצר לי ונסע כמה שעות דרומה בדיוק לאן שרציתי. הזוג היה ממש נחמד וטיילנו ביחד במהלך היום באיזור wineglass bay.

לקראת הערב הם הורידו אותי בקמפסייט באיזור ונשארתי לישון שם באוהל. באיזור הקמפסייט היו אחלה של אנשים וישבנו ביחד, גם כשהתחיל גשם..

למחרת בבוקר המשכתי עם 3 בנות שהיו איתי בקמפסייט וירדנו דרומה. המזג אוויר היה קצת גשום ומעונן אבל העברנו את היום בעיקר בנסיעה ואחרי זה הגענו מוקדם למקום בו ישנו.
בבוקר לקחנו מעבורת לאי בשם Maria. התחלנו בהליכה לאחת הנקודות הכי גבוהות באי אבל נהיה מעונן וגשום ככל שעולים.

ומשם למסלול אחר של צוקים צבעוניים.

חזרנו מהאי אחר הצהריים והמשכנו בנסיעה דרומה עד לקמפסייט הבא. בבוקר עשינו עוד מסלול קצר וחזרנו לעיר הובארט.
נשארתי בעיר ליומיים, משם תפסתי טיסה לסידני.
נשארתי בסידני שלושה ימים להפרד מחברים ולאחר מכן תפסתי טיסה לבנגקוק שם אני מתחיל את החלק הבא של הטיול באיזור דרום מזרח אסיה.

11. אוסטרליה - חוף מזרחי

יום שני, 28 בנובמבר 2016 0 תגובות

אחרי שבועיים נהדרים באינדונזיה אני חוזר לאוסטרליה, הפעם לחלק הצפון מזרחי ונוחת בעיר Cairns. האיזור הזה ידוע בעיקר בגלל הgreat barrier reef שבו אפשר לראות אלמוגים וחיות מדהימות. החלטתי שאני חייב לצלול שם לא משנה מה!
התחלתי לברר דרך חברות שונות מה האפשרויות שיש לי ובסופו של דבר הבנתי שיש שתי חברות שמגיעות לאיזור שאני רוצה לצלול בו. בגלל העובדה הזאת מן הסתם המחירים היו גבוהים בטירוף והזמינות גם הייתה בעייתית. באחת החברות שביררתי התפנה מקום ממש כמה ימים לפני ההפלגה ולכן קיבלתי הנחה רצינית והחלטתי שאני הולך על זה!
ההפלגה נמשכה 5 ימים ובסופה חזרה לCairns בטיסה נמוכה מעל הgreat barrier reef. אין ספק שההפלגה הייתה אחת מהחוויות שלא אשכח לזמן הקרוב..
אחרי Cairns התחלתי לרדת דרומה בטרמפים. לא היה לי כיוון ברור של לאן אבל ידעתי שהכיוון כללי הוא דרומה. אחרי כמה טרמפים מצאתי את עצמי בעיר שנקראת Townsville. המקום היה נחמד אבל לא עם יותר מדי דברים מעניינים לעשות. ביום של אחרי לקחתי מעבורת לאי קרוב שנקרא magnetic island. האי היה נחמד, בעיקר מלא ביערות וחופים. וגם קצת קואלות.
משם המשכתי שוב דרומה בכמה טרמפים והגעתי לAirlie beach, עיירת חוף קטנה שהסיבה העיקרית שאנשים מגיעים אליה היא האיים שמסביב.
אחרי כמה ימים אני ממשיך עוד דרומה, מגיע למקום שנקרא Mackay אבל משם נתקעתי ולא הצלחתי לרדת עוד ולכן העברתי שם את הלילה. בבוקר שאחרי בחור אוסטרלי עצר לי ולקח אותי למקום שנקרא Rockhampton. לא היה יותר מדי מה לעשות שם אבל הוא קיבל שם חדר מטעם העבודה והציע לי להזרק על הספה בחינם. כמובן שאמרתי כן. כשהגענו למוטל אספנו את המפתחות והוא אמר לי שזה כנראה יום המזל שלי כי שידרגו אותו ל2 חדרי שינה ככה שבסופו של דבר קיבלתי חדר משלי עם הכל!

בבוקר המשכתי עוד דרומה והגעתי עד לNoosa. עוד עיירת חוף נחמדה. יצרתי קשר עם משפחה מקומית שהסכימה לארח אותי לכמה ימים. המשפחה הייתה מאוד נחמדה עם שלושה ילדים והיה לי אחלה של זמן איתם ובאיזור.
אחרי כמה ימים החלטתי לחזור קצת צפונה במטרה להגיע לאי שנקרא Fraser island. התחלתי לברר לגבי דרכי הגעה ומחירים. הבנתי שהאופציה היחידה היא להגיע לשם עם רכב 4 על 4 בגלל החול או עם סיור מאורגן של שלושה ימים שיעלה לי בין 400-500 דולר. החלטתי לנסות את מזלי בטרמפים ופשוט הלכתי לנקודה שבה יוצאת המעבורת לאי עם תיק מלא באוכל לכמה ימים. כל רכב שעבר שאלתי אם מגיע לאי ואם יש לו מקום, והרכב השני שעצרתי אמר לי שאני יכול להצטרף. לא חשבתי שזה יהיה כל כך מהיר וקל אבל שמחתי שהכל הסתדר ומהר.
אז הצטרפתי לצרפתי, גרמני וגרמניה והתכנון היה לעשות יומיים על האי ולחזור. ביום הראשון נסענו לשני אגמים יפים ולקראת הערב הקמנו אוהלים והכנו ארוחת ערב.
ביום שאחרי עשינו מסלול נחמד שממשיך לדיונות עם אגם בקצה.
אחר הצהריים התחלנו את דרכינו בנסיעה חזרה לכיוון המעבורת. המעבורת האחרונה הייתה באיזור השעה 5 בערב והייתה לנו נסיעה של שעה לפחות. לאורך הדרך המנוע התחיל להתחמם מספר פעמים ונאלצנו לעצור ולחכות עד שיתקרר. בסופו של דבר פספסנו את המעבורת האחרונה במעט זמן ונאלצנו להשאר ללילה נוסף. מצאנו את עצמנו בלי מקור מים מתוקים ולא נשאר לנו הרבה.. נאלצנו לבשל פסטה עם מים מהים לארוחת ערב. כמובן שיצא מלוח אבל לא נורא מדי.. לפחות נהננו משקיעה יפה.
למחרת קמנו מוקדם על מנת לתפוס את המעבורת הראשונה וחזרנו דרומה לכיוון Noosa.
העברתי לילה נוסף אצל המשפחה שאירחה אותי ולמחרת בבוקר כבר התחלתי את דרכי דרומה שוב בטרמפים. אחרי 5 טרמפים שונים שאחד מהם זה משטרה שטענה שאני לא יכול לתפוס טרמפים בכביש מהיר, הגעתי לByron bay.
ממש התחברתי לאווירה של ביירון, כולם בראש טוב ומאוד נחמדים. מה שפחות אהבתי זה את המחירים הגבוהים. ההוסטל הכי זול שהצלחתי למצוא היה 35 דולר! החלטתי שזה יקר ומוגזם מדי ופתחתי אוהל באמצע היער וישנתי בחינם.
אחרי כמה ימים מוצלחים בביירון נאלצתי לעזוב בשל חוסר זמן, תפסתי טרמפ לBrisbane שם העברתי את הלילה בשדה תעופה ובבוקר שלמחרת כבר הייתה לי טיסה לSydney. היו לי בסידני 24 שעות שבהם בעיקר ארגנתי את הציוד לקראת הטיסה שלי לTasmania.

10. אינדונזיה - חופש מחופש

יום ראשון, 6 בנובמבר 2016 0 תגובות

אני עוזב את סידני שבאוסטרליה אחרי חצי שנה.. הרגשות מעורבים. מצד אחד מאוד התחברתי
למקום, לסגנון חיים ולאנשים שהיו מסביבי. מצד שני תחושת הרעב לחזור ולטייל הייתה גדולה מתמיד!

לאחר 6 שעות טיסה אני נוחת בשעות הערב באי באלי שנמצא באינדונזיה. מיד היה אפשר להרגיש בשינוי המנטלי של המקום. ממדינה מערבית למדינה מזרחית.

אחרי לילה של התאוששות השכרתי טוסטוס לשבועיים והתחלתי לנסוע. ירדתי דרומה לכיוון הקצה הדרומי של האי שם אפשר למצוא חופים נחמדים ושקטים.
משם התחלתי לעלות לכיוון מרכז האי (Ubud) וביקרתי ביער עם אלפי קופים. לא ביישנים בכלל..
ולאחר מכן בטרסות אורז מרשימות.
אחרי לילה באיזור התחלתי נסיעה של כמה שעות טובות לכיוון החוף המזרחי. הדרכים לא פשוטות, מלאות בעליות וירידות מעייפות מאוד, בעיקר כשזה עם כל הציוד..
בסופו של דבר הגעתי לamed, מקום לא גדול שנמצא בחוף המזרחי. עשיתי שם שתי צלילות שאחת מהן בספינה טבועה באורך 130 מטר.
מאיזור amed לקחתי סירה לקבוצת איים בשם gili. הגעתי לאי הגדול מבין השלושה ומיד התחברתי למקום. האנשים מאוד נחמדים, אווירה כזאת שכולם מכירים את כולם, מים צלולים ביותר, והרגשה אמיתית של חופש!
אחרי 3 ימים של צלילות, מסיבות, אוכל ובעיקר מנוחה אני חוזר בחזרה לamed ומתחיל את הדרך בנסיעה לכיוון מערב.
לקראת ערב אני מגיע לעיירה קטנה שם אני מעביר את הלילה וקם באיזור השעה 3 בבוקר מתארגן ומתחיל לעלות להר וולקני בשם batur ומשם צופה בזריחה מדהימה.
משם אני נאלץ להתחיל בנסיעה דרומה לכיוון השדה תעופה. מתפנק באיזה לילה במלון טוב ולמחרת לוקח טיסה בחזרה לאוסטרליה. הפעם לעיר צפון מזרחית בשם Cairns. והתוכנית? לצלול ומשם להמשיך דרומה בטרמפים עד לסידני ובדרך לעצור איפה שהדרך תוביל אותי...

אינדונזיה הייתה חוויה טובה ומרעננת ביותר! התחברתי מאוד למקומיים, חלקם רק רוצים את הכסף שלך אבל רובם באמת נחמדים וכיף לראות עם שחי בפשטות ובו זמנית שמח מהחיים ומסתפק במועט.
מבחינה כלכלית זאת גם חופשה זולה מאוד, אפשר לאכול כל יום בחוץ ולישון במקום טוב, אפילו מאוד ולהוציא כמות מועטת של כסף.

ולסיכום סרטון שהכנתי:

9. למה לטייל לבד?

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016 3 תגובות

שואלים אותי למה אני מטייל לבד? איך זה לטייל לבד? מפחיד? קשה? משעמם?
כל אלה גרמו לי לחשוב על הנושא יותר ולשתף את התחושות והמחשבות שלי בנושא.

אתחיל בכמה סיבות שלדעתי עוצרות אנשים מלצאת ולטייל לבד:
1. בטיחות - אני לגמרי חושב שאחד הדברים הכי חשובים כשמטיילים הוא לטייל בצורה בטוחה ולא להכניס את עצמך לסיטואציות מסוכנות ולא מחושבות שאפשר למנוע מראש.
אני לא בטוח שיותר ”בטוח“ אפילו להיות בסביבה ביתית, אני חושב שיש יותר סיכוי שיקרה משהו בזמן נהיגה, במעבר חצייה, או סתם בשגרה מאשר בטבע בזמן טיול.
שלא תבינו אותי לא נכון, לכל דבר צריך להערך בהתאם וליצור סביבה נכונה ובטוחה. כמו שלפני שאני חוצה מעבר חצייה אני מסתכל לצדדים ומסתכל במראה של הרכב לפני שאני מתכנן עקיפה, ככה ההתנהלות צריכה להיות גם בטיול.
לקרוא ולהבין לאן אני הולך, להבין מה הסכנות האפשריות ואיך אני יכול להמנע מהם, להגיע עם ציוד מתאים ועוד..
וכמובן כלל מנחה תמיד להיות עירני לסביבה ולהפעיל את השכל!
2. חששות של משפחה\חברים - אז כן כנראה שרובכם (כולל אני) תתקלו בחששות ותהיות על מה שאתם מתכוונים לעשות מצד המשפחה והחברים.
ההתמודדות שלי עם הנושא היא בעיקר בבקשה לסמוך על השכל הישר שלי שאם קיבלתי החלטה מסויימת כנראה שחשבתי עליה מספיק זמן וחקרתי את הנושא לעומק.
הדבר השני הוא לנסות ולשתף כמה שיותר פרטים על מנת להוריד את הלחץ ולהראות שאתם עירנים לסכנות שיש ואיך אתם מתכוונים להתמודד איתם.
כנראה שתמיד יהיה את האחוז הקטן שעדיין לא יתמוך אבל אני מעדיף שלא לקחת אותו בחשבון.

3. בדידות - הרבה אנשים מפחדים שיהיו בודדים בזמן הטיול. אני יכול להגיד בלב שלם שזה החשש הכי גדול שאפשר להסיר מלבכם.
הדבר האחרון שהרגשתי כשטיילתי לבד הוא בדידות. נכון לפעמים הייתי לבד (ומבחירה) אבל גם כשהייתי לבד לא הרגשתי בודד.
בכל מקום שטיילתי היו עוד המון מטיילים אם זה בעיר, בטראק, בבקתה, בקמפסייט, הוסטל.. ותמיד מצאתי אנשים להתחבר אליהם, אל תשכחו שאתם לא היחידים שמטיילים לבד ומחפשים חברה חדשה ואנשים להכיר. חוץ מזה ב99% מהפעמים הם גם יהיו מאוד נחמדים, כולם באותו ראש פחות או יותר וגם אם לא זורם תמיד אפשר לקום וללכת למקום אחר!
ביישנים?
מצויין, אתם תראו איך תוך פחות מחודש אתם לא. גם אם תרצו וגם אם לא. חוץ מזה בהמון מקרים אתם לא אלה שתצטרכו להתחיל את השיחה, מטיילים הם לרוב חברה נחמדים שישמחו להכיר עוד אנשים ממקומות שונים ולפתח שיחה.
4. אי ודאות - מה יהיה כשאנחת? לאן אמשיך משם? איפה אשן? אם יקרה לי משהו מי יעזור לי? ועוד המון שאלות של חוסר ודאות מלוות אותנו לפני הטיול וגורמות לנו לחשוב שאם נטוס עם עוד מישהו או בקבוצה החוסר ודאות יעלם בכך שנשען אחד על השני. פסיכולוגית יכול להיות שאני מסכים אבל מעשית בכלל לא.
קודם כל תהיו מופתעים איך דברים מסתדרים אחד אחרי השני מהרגע שנוחתים ומתחילים לטייל ומכירים אנשים טובים. וגם כשלא, אני לא רואה איך העובדה שיש איתי עוד אנשים תעזור, רק להפך.
נכון לא הכל תמיד ורוד בטיול ובגלל זה זה טיול ולא חופשה, צריך לקחת את התקלות בחשבון ואני יכול להגיד שהיו לי לא מעט אבל העובדה שהיו סביבי אנשים טובים עזרה לי מאוד להתמודד עם חלק מהסיטואציות ובאיזשהו מקום אני יכול להגיד גם שהסיטואציות האלו לימדו אותי המון דברים והועילו לי בהתמודדויות עתידיות!


אמשיך בכמה נקודות חיוביות שמצאתי בלטייל לבד:

1. עצמאות - ברגע שאתה מטייל לבד אתה מפתח עצמאות אם תרצה או לא. אתה נהיה אדון לעצמך ואתה מבין שפשוט אף אחד לא ידאג לך אם לא תדאג לעצמך. לדוגמא.. קניות, בישול, כביסה, לינה, רכב ועוד המון דברים שמשתנים לפי אופי הטיול.

2. אנשים - אין ספק שחלק מאוד גדול ומרכזי בטיול זה האנשים שמכירים תוך כדי. ברור שמכירים אנשים גם אם מטיילים בזוג או כקבוצה אבל שמתי לב המון פעמים שאנשים מגיעים למקומות כקבוצה, יותר נוח להם לפתח את השיחה הפנימית בשפה המוכרת ולא תמיד יפתחו לסביבה. כשאתה לבד אתה ”מכריח“ את עצמך תמיד להתחבר לאנשים חדשים והרבה פעמים אנשים יפנו אליך יותר בקלות בגלל שאתה לבד וחוץ מזה אין לדעת לאן החברות החדשה הזאת תוביל.. הרבה פעמים משיחה של רק דקות בודדות יצא שנשארתי עם אותם אנשים לכמה ימים או שבועות.

3. גמישות - אחד הדברים הכי טובים שמצאתי בלטייל לבד. אין דבר יותר כיף מלעשות באמת מה שאתה רוצה מבלי גורמים שישפיעו על ההחלטות שלך. כשאתה מטייל בזוג או קבוצה הכל נהפך לדיון ול”החלטות“ אפילו בדברים הכי קטנים. מה קונים לאכול? מה אוכלים עכשיו? מתי? לאן הולכים? מתי עוצרים? איפה ישנים? מתי קמים? ועוד אלף החלטות אחרות שנעשות ביום. את כל אלה אני פשוט בוחר לבד ולא צריך לשאול או להתחשב באף אחד. בזמן הטיול פוגשים אנשים ונפתחות אופציות חדשות וזה כיף לעשות דברים שלא תכננת עם אנשים שלא חשבת שתפגוש. וכמובן אין כמו תחושת השקט והרוגע לבד עם הטבע…
4. למידה עצמית - אתם חושבים שאתם מכירים את עצמכם? חכו לרגע שתתחילו לטייל לבד. במדינה אחרת, שפה אחרת, תרבות שונה, אנשים שונים.
ברגע שאתם מטיילים לבד אתם יוצאים מה”איזור הנוח“ שלכם. אנחנו רגילים לחבר'ה בבית, למשפחה, למסגרות המוכרות שגורמות לנו להרגיש בנוח.. ומה קורה כשאנחנו כבר לא שם? אני חושב שזה בדיוק הזמן שאנחנו לומדים על עצמינו הכי הרבה ומגלים תכונות חבויות שרק חיכו לצאת החוצה.