אני עוזב את סידני שבאוסטרליה אחרי חצי שנה.. הרגשות מעורבים. מצד אחד מאוד התחברתי
למקום, לסגנון חיים ולאנשים שהיו מסביבי. מצד שני תחושת הרעב לחזור ולטייל הייתה גדולה מתמיד!
לאחר 6 שעות טיסה אני נוחת בשעות הערב באי באלי שנמצא באינדונזיה. מיד היה אפשר להרגיש בשינוי המנטלי של המקום. ממדינה מערבית למדינה מזרחית.
אחרי לילה של התאוששות השכרתי טוסטוס לשבועיים והתחלתי לנסוע. ירדתי דרומה לכיוון הקצה הדרומי של האי שם אפשר למצוא חופים נחמדים ושקטים.
אחרי לילה באיזור התחלתי נסיעה של כמה שעות טובות לכיוון החוף המזרחי. הדרכים לא פשוטות, מלאות בעליות וירידות מעייפות מאוד, בעיקר כשזה עם כל הציוד..
בסופו של דבר הגעתי לamed, מקום לא גדול שנמצא בחוף המזרחי. עשיתי שם שתי צלילות שאחת מהן בספינה טבועה באורך 130 מטר.
מאיזור amed לקחתי סירה לקבוצת איים בשם gili. הגעתי לאי הגדול מבין השלושה ומיד התחברתי למקום. האנשים מאוד נחמדים, אווירה כזאת שכולם מכירים את כולם, מים צלולים ביותר, והרגשה אמיתית של חופש!
אחרי 3 ימים של צלילות, מסיבות, אוכל ובעיקר מנוחה אני חוזר בחזרה לamed ומתחיל את הדרך בנסיעה לכיוון מערב.
לקראת ערב אני מגיע לעיירה קטנה שם אני מעביר את הלילה וקם באיזור השעה 3 בבוקר מתארגן ומתחיל לעלות להר וולקני בשם batur ומשם צופה בזריחה מדהימה.
משם אני נאלץ להתחיל בנסיעה דרומה לכיוון השדה תעופה. מתפנק באיזה לילה במלון טוב ולמחרת לוקח טיסה בחזרה לאוסטרליה. הפעם לעיר צפון מזרחית בשם Cairns. והתוכנית? לצלול ומשם להמשיך דרומה בטרמפים עד לסידני ובדרך לעצור איפה שהדרך תוביל אותי...
אינדונזיה הייתה חוויה טובה ומרעננת ביותר! התחברתי מאוד למקומיים, חלקם רק רוצים את הכסף שלך אבל רובם באמת נחמדים וכיף לראות עם שחי בפשטות ובו זמנית שמח מהחיים ומסתפק במועט.
מבחינה כלכלית זאת גם חופשה זולה מאוד, אפשר לאכול כל יום בחוץ ולישון במקום טוב, אפילו מאוד ולהוציא כמות מועטת של כסף.
ולסיכום סרטון שהכנתי:
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה