הגעתי באיזור 8 בערב לפיקטון, שם המעבורת עגנה באי הדרומי והתחלתי נסיעה לכיוון Richmond. נסיעה של עוד שעתיים בערך, שם התארחתי אצל זוג פנסיונרים. למחרת לקחתי לעצמי יום מנוחה וקצת זמן להתארגנות מחדש.
יום אחרי נסעתי לNelson שם התארחתי אצל עוד זוג ויצאתי משם לטראק בשם Queen Charlotte. התחזית לא הייתה הכי טובה אבל היה נראה שעומד להשתפר בהמשך היום. התחלתי את הטראק ובאמת היה נראה שהמזג אוויר משתפר.
אבל אחרי שעתיים בערך התחיל גשם רציני והרבה ערפל שמכסה את כל הנוף היפה. המשכתי ללכת עוד קצת אבל בשלב מסויים החלטתי שלא צריך להמשיך ללכת בכוח אם גם ככה יורד עלי גשם ואני לא באמת רואה משהו בגלל הערפל אז הסתובבתי אחרי 4 שעות הליכה בערך וחזרתי לNelson לקראת הערב.
יום שישי נסענו לאחת הבנות של המארחת ואכלנו פיש אנד צ'יפס היה ממש נחמד ומצחיק בטירוף! התגעגעתי לתחושה של לצחוק הרבה פעמים כשאני מטייל לבד זה אחד הדברים שמאוד חסרים לי.
עזבתי את Nelson והתחלתי את הדרך לכיוון החוף המזרחי שם הייתי אמור לעשות טראק של יומיים בAbel Tasman. נכנסתי לאחד הכבישים המעצבנים האלה עם המון עיקולים, באחת הפניות אני פתאום מרגיש כאילו אבן ענקית נכנסה לי מתחת לרכב אבל זה לא נראה לי הגיוני כי לא ראיתי שום דבר בדרך. נסעתי קצת אחורה בשביל לראות אם זה מסתדר אבל זה ממש לא. עצרתי באמצע הכביש ויצאתי לבדוק מה קורה, אחרי התקלה האחרונה אני כבר קצת יותר מבין ברכבים ובהסתכלות חפוזה אני שם לב שיצא מהמקום אחד הברגים שמחברים את הגלגל למרכז הרכב. תוך כמה שניות כבר כמה אנשים יצאו לעזור לי לגרור את האוטו הצידה וגם אחד מהם מצא את הבורג למזלי. אני מסתכל שוב מתחת לרכב, הפעם קצת יותר לעומק ואני קולט שיש חלק שמכסה את הגריז שנקרע ואני מבין שזה הולך להיות קצת יותר מלחבר בורג למקום..
אני מתקשר לAA ומבקש שיבואו לגרור אותי, אחרי שעה של המתנה בערך הוא מגיע ומעמיסים את הרכב. הוא שואל אותי לאן אני רוצה לגרור אותו ואני לא בטוח לאן.. שאלתי אותו מה המוסך הכי קרוב והוא אומר לי שיש לו ולחבר שלו מוסך לא רחוק בRiwaka וזה טוב לי כי שם אני אמור להתארח אצל מישהי. הגענו למוסך והורדנו את הרכב, דיברתי עם בעל המוסך ואמרתי לו שתאכלס אני יודע איך לסדר את התקלה אבל אין לי כלים ואם אני יכול להשתמש בשלו תמורת תשלום סמלי. לשמחתי הוא הסכים!
הגענו למוסך ב5 בערב ובדיוק הם סגרו אז הוא הציע לי טרמפ ואמרתי לו שאני אמור לישון אצל מישהי באיזור אז הוא שם אותי אצלה בבית.
למחרת ב7 בבוקר יצאתי ברגל לכיוון המוסך למזלי זה היה קרוב יחסית. העלתי את הרכב למעלה והתחלתי לפרק את מה שצריך
עכשיו אני צריך את החלק שנהרס, בעל המוסך נתן לי את הרכב שלו ונסעתי לקנות חלק חדש.
אחרי שעתיים של עבודה פחות או יותר אני מסיים עם הרכב והוא חוזר לכשירות!
למחרת בבוקר נסעתי לAbel Tasman עשיתי שם מסלול יום הלוך חזור סך הכל 8 שעות בערך, ההליכה הייתה נחמדה והחופים מדהימים!
למחרת אחרי התארגנות קצרה יצאתי ל3 ימים לטראק שנקרא Heapy. לצערי הייתי צריך ללכת עד לאמצע המסלול ולחזור כי לא מצאתי פתרון איך להגיע מנקודת הסוף להתחלה, המרחק ביניהם הוא 7 שעות נסיעה!
הטראק היה נחמד מאוד ומיוחד כי הוא מתחיל מההרים ומגיע עד לחוף המערבי. עשיתי רק את הצד ההרי, בלילה השני אני פתאום פוגש חבר מהצבא שהגיע עם עוד 3 חברים, ממש שמחתי לראות אותו וישבנו עד מאוחר יחסית לדבר והייתה ראות מדהימה של כוכבים!
בדרך חזרה מהטראק עצרתי בTakaka לאכול פיש אנד צ'יפס כמובן, הלכתי לרגע לבדוק משהו במרכז מידע בעיר ואיך שאני חוזר אני רואה שם עוד חבר מהצבא ועוד שתי בנות שפגשתי ביום שנחתתי. זה באמת הרגיש מוזר יום אחרי יום לפגוש אנשים מוכרים במקומות לא צפויים, הלכנו לנהר קרוב וישבנו עם בירות כמה שעות ולאחר מכן חזרתי לRiwaka לבחורה שמאחרת אותי.
הגיע יום שישי, כרגיל כל פעם אני מופתע מחדש עד כמה הוא מגיע מהר ועד כמה אין לי תחושה של זמן במקום הזה.. הסתובבתי בMotueka הלכתי למרכז מידע שם לברר על הטראק הבא שלי אבל היא ממש לא ידעה לעזור לי אז בניתי לבד את המסלול. אחרי זה עשיתי עוד כמה קניות לקראת הטראק ולארוחת שישי וחזרתי בחזרה.
בבוקר נסעתי לNelson Lakes שם התחלתי את הטראק שלי ל6 ימים. ארזתי הכי קצת שיכולתי כי ידעתי שכל גרם אני ארגיש על הגב. עיקר המשקל היה האוכל כמובן, לבקרים הבאתי שיבולת שועל, לצהריים לחם וממרח שוקולד וכמה טונות ולערבים אורז ופתיתים.
היום הראשון היה לא פשוט כי התיק היה עוד כבד יחסית, 20 קילו והרבה עליות, הדרך הייתה מאתגרת אבל עם הרבה אגמים יפים בדרך.
אחרי כמה שעות הגעתי לשלט שאומר שנשאר לי קילומטר לבקתה ואחרי טיפוס קטן נחשף בפני הבקתה והאגמים שצמודים לו, פשוט מדהים!
אני מגיע לבקתה היו שם אנשים ממש נחמדים ופגשתי שם גם עוד ישראלי שמטייל לבד, ישבנו לדבר והיה ממש נחמד ואחלה של נוף כמובן..
ביום השני התעוררנו לזריחה, השמש יצאה מבין ההרים היה פשוט מדהים! אחרי ארוחת בוקר אני מתחיל ללכת לכיוון הבקתה הבאה, בהתחלה אני יורד דרך אחת הואדיות בירידה חלקה לאורך זרימה של הנחל.
לאחר הליכה של 8 שעות אני מגיע לבקתה הבאה, היתרון הגדול בקיץ פה שיש אור עד 21:00 אז אפשר לנצל את היום עד מאוחר. בבקתה היו מעט אנשים יחסית אבל ממש נחמדים ודיברנו הרבה וגם קצת על ישראל, שמחתי לשמוע את הדעות החיוביות ואחד הדברים שהכי שמחתי לשמוע זה שהם אמרו שיש כל כך הרבה ישראלים בניו זילנד שמטיילים וכולם כל כך נחמדים אז זה לא הגיוני מה שאומרים בחדשות על ישראל, ואני באמת חושב שלמטיילים ישראלים בעולם יש כוח השפעה עצום בנושא.
לשמחתי כולם הלכו לישון מוקדם ולא עשו רעש וניצלתי את זה לשינה טובה.
ביום השלישי אחרי התארגנות ואוכל התחלתי ללכת בשעה 9:00, הגעתי לבקתה הבאה אחרי כמעט 3 שעות אבל רציתי להגיע לבקתה שאחרי.
היה שם שלט ששאל אותי את הדבר הבא
עניתי לו שאני מקווה שכן והתחלתי את הטיפוס.
הטיפוס היה נחמד ודווקא לא הכי קשה וכמובן שאין כמו להגיע לקצה שלו ולהחשף לנוף המרשים
התחלתי את הירידה לצד השני אבל היא ממש לא ריחמה על הברכיים שלי..
אחרי 5 שעות של טיפוס, ירידה ועוד קצת הליכה ביער הגעתי לבקתה הבאה. כל היום הזה לא ראיתי אף אחד וזאת הייתה הרגשה מטורפת כאילו זה רק אני והטבע לבד. בבקתה לצערי היו יחסית הרבה אנשים, בערך 20 והיה יותר רועש.
היום הרביעי היה יום מיוחד שחיכיתי לו מאוד! התחלתי את ההליכה לכיוון האגם הכי צלול בעולם שנקרא Blue Lake. הוא ממש שמור ולא הרבה מגיעים אליו כנראה כי זה לוקח לפחות כמה ימים להגיע אליו ואין דרך אחרת מלבד ברגל.
אחרי בערך 3 שעות הגעתי אליו ופשוט נדהמתי מכמה שהוא יפה! הצבעים היו מדהימים והמים כל כך צלולים וכל הדבר המטורף הזה ואני נמצא שם לבד, פשוט חלום!
אחרי זה עליתי להר קרוב לאגם בשביל להסתכל עליו מלמעלה ונשארתי ללא מילים.
קשה לתאר במילים וגם בתמונות את העוצמה שמרגישים במקום כל כך יפה ושהכל שקט מסביבך כאילו אתה הבן אדם האחרון שנשאר בעולם.
אחרי כמה שעות של שהייה באגם עשיתי את הדרך חזרה לאותה הבקתה, אחרי ארוחת ערב ישבנו לשחק קלפים עד החושך עם שני גרמנים בני 19, גרמני בן 50 ועוד זוג ניו זילנדים בני 60 בערך. היה ערב ממש מצחיק ואני שמח מאוד כל פעם להכיר אנשים חדשים, ממש לא אכפת לי בני כמה או מאיפה העיקר שיש חיבור ובדרך כלל מטרה משותפת של לטייל ולהנות.
היום החמישי היה קצר יחסית, הליכה של 5 שעות עד לבקתה הבאה, רוב הדרך הייתה בתוך היער ככה שלא היה יותר מדי נוף אבל הבקתה הייתה על קצה של אגם ענקי ממש יפה.
גם הערב שיחקנו קלפים הגרמני, אני ועוד כמה אנשים מארצות הברית. הגיעו גם חבורה של 3 ישראלים והיה עוד ערב מוצלח. הגרמני ואני מאוד התחברנו, החלפנו מספרים ואימייל הוא הזמין אותי לברלין ואני אותו לישראל.
חחח...נראה שמצאת את היעוד שלך בחיים! מוסכניק מדופלם!
ושוב בזכות התושיה שלך והרבה אנשים טובים מסביב אתה מצליח להתגבר על כל דבר.
הנופים מדהימים ביופים - תמשיך לטייל ולהנות וכמובן לחלוק איתנו את החוויות שלך!