יום 1: 20.4 מייל/33 ק"מ
סך הכל: 20.4 מייל/33 ק"מ
אחרי שהעברתי 3 לילות של ארגונים אחרונים אצל מלאכי השביל בסן דייגו קמתי בבוקר של ה12 באפריל בשעה 6:00, אחרי ארוחת בוקר קלה ומהירה התחלנו את דרכינו לכיוון הגבול עם מקסיקו. פתאום אני קולט שזה אמיתי, אחרי כל כך הרבה חודשים שחיכיתי וחלמתי על הרגע שאתחיל את השביל.
במהלך השנה האחרונה שיתפתי את המשפחה והרבה מהחברים שלי לגבי השביל והתוכנית ללכת 2650 מייל ממקסיקו ועד לקנדה. החסרון הוא שכולם (כולל אני) מצפים שבאמת אלך את כל ה2650 מייל.
האם אני יכול לעשות את זה?
המון אנשים קוראים על השביל, מסתכלים על תמונות או סרטונים ובלהט הרגע שאל מול מסך המחשב מחליטים לעשות את השביל וחלקם פורשים אחרי יום, שבוע, חודש או יותר כי מבינים שזה לא באמת מה שחשבו וציפו ושהמציאות על השביל שונה לגמרי. בסופו של דבר אנשים משתפים ברשתות החברתיות את הסיפורים היפים ואת התמונות עוצרות הנשימה אבל הרוב לא מספרים על הקשיים הפיזיים והנפשיים שעוברים תוך כדי.
אומנם עשיתי לא מעט טראקים אבל אף פעם לא שביל ארוך מהסוג הזה וההכנה אליו שונה לגמרי.
אז איך אדע אם אני מסוגל אם לא אנסה??
בוא נתחיל פשוט ללכת!
אז הגעתי לנקודת ההתחלה. זאת שראיתי אלף פעם בתמונות אבל פעם ראשונה במציאות. הכל מתחיל להתחבר, כל מה שקראתי, כל מה שראיתי הפך לאמיתי.
התחלתי ללכת, בלי יותר מדי מחשבות ותכננונים. פשוט ללכת. בשנה נורמלית צריך לסחוב במדבר בכל רגע נתון בין 4 ל6 ליטר. בגלל שהשנה הייתה גשומה ומושלגת מאוד התחלתי רק עם 3 ליטר.
הרבה אנשים היו מסביב, כולם נרגשים ומנסים לעכל שהתחילו את השביל שתכננו הרבה זמן מראש.
כשאני חושב על המילה "מדבר" אני מדמיין הרבה דברים שהם לא מה שראיתי ביום הראשון. הרבה ירוק, הרבה מים יחסית, הרבה בעלי חיים. חלקם נחמדים יותר וחלקם פחות.
מה שעוד עולה לי בראש זה שטח שהוא ישר יחסית בלי יותר מדי עליות וירידות. מסתבר שגם פה טעיתי.
הדבר היחידי שבאמת הזכיר לי את המדבר זה הבדלי הטמפרטורות בין היום והלילה.
אחרי יום של קצת יותר מ20 מייל הגעתי מותש אבל שמח לקמפסייט. הרבה מטיילים היו שם והייתה אווירה טובה. הקמתי ישר את האוהל לפני שמחשיך ומיד לאחר מכן אכלתי את ארוחת הערב שלי! נודלס!
יום 2: 12 מייל/20 ק"מ
סך הכל: 32 מייל/51 ק"מ
קמתי קצת לפני השמש באיזור השעה 5. היה קר! ישנתי טוב יחסית, הייתי מאוד עייף והגוף גם בגלל שעוד צריך להתרגל לכמות ההליכה והמשקל.
לקחתי את הזמן יחסית, ארגנתי את הציוד, שתיתי שוקו חם ואכלתי קצת קורנפלקס.
התחלתי בהליכה באיזור השעה 10. בצהריים עצרתי לאכול ליד נחל נחמד והמשכתי ללכת. רוב היום היה יחסית בעלייה אבל לא ארוך מדי. הגעתי לקמפסייט בערב ואחרי שהקמתי את האוהל ואכלתי קרסתי יש לישון!
יום 3: 15 מייל/24 ק"מ
סך הכל: 47 מייל/75 ק"מ
בבוקר קיפלתי יחסית מהר את האוהל ושאר הציוד והתחלתי ללכת. תוך כדי ההליכה אכלתי את ארוחת הבוקר, חטיף אנרגיה. אני ממשיך ללכת והנוף משתנה תוך כדי. מאיזור הררי יחסית נכנס לחורשה וממשיך ללכת עד לפיצול השביל מעיירה קרובה בשם Mount laguna, הייתי צריך לרדת בערך קילומטר מהשביל, הלכתי לסופר קטן ומקומי וקניתי קצת אוכל לימים הבאים. אחרי זה הייתי בדרך למסעדה ובדרך בחור נחמד עצר אותי ונתן לי בירה שהוא מחלק למטיילים. הגעתי למסעדה והזמנתי המבורגר. נהנתי ממנו מאוד!
נחתי קצת כמובן ואחר הצהריים המשכתי בהליכה. תוך כדי ההליכה נגלה אלי הנוף הזה. עצרתי שם לכמה דקות והמשכתי הלאה.
הגעתי לאיזור הקמפסייט לקראת הערב וכמובן שוב הקמתי אוהל, אכלתי נודלס וישר הלכתי לישון.
יום 4: 16 מייל/26 ק"מ
סך הכל: 63 מייל/101 ק"מ
הלילות קרים יחסית ומבחינתי השלב הכי קשה ביום הוא בבוקר כשעדיין קר וצריך לצאת מהשק שינה ולהתחיל לקפל הכל ולהתארגן ליום חדש.
ההחלפה מביגוד חם לביגוד קצר גם לא קלה בכלל אבל מצד שני זה נותן לי מוטיבציה להתחיל ללכת. ומהר.
המזג אוויר במהלך היום היה טיפה חם מהרגיל אבל לא נוראי בכלל. הנופים של ההרים המשיכו ללוות אותי לאורך היום. נתקלתי בכמה בעלי חיים נחמדים, נחש הפעמונים מביניהם שעושה המון רעש עם הרעשן שלו בקצה הזנב כשמתקרבים!
המשכתי עוד כמה מיילים ומצאתי מקום להעביר בו את הלילה.
יום 5: 14 מייל/24 ק"מ
סך הכל: 77 מייל/124 ק"מ
לשמחתי הלילה האחרון היה חם יותר ופחות קשה לקום בבוקר. התחלתי בהליכה ותוך כדי אכלתי את ארוחת הבוקר. הנופים המשיכו להפתיע וההליכה הייתה נוחה. אחרי 14 מייל באיזור הצהריים הגעתי לכביש שממנו תפסתי טרמפ של 12 מייל מערבה לעיירה בשם Julian.
דבר ראשון שעשיתי היה להוריד את התיק וללכת לאכול פאי. לשמחתי גיליתי שמי שעושה את השביל מקבל פאי עם גלידה ושתייה בחינם!
הטעם היה נהדר ואפילו עוד יותר כשזה בחינם.
לאחר מכן המשכתי למסעדה שבעלת המקום אוהבת את המטיילים. קיבלנו בירות בחינם ואמבטיה פרטית לרגליים!
עשיתי קצת קניות של אוכל להמשך ונשארתי לישון במסעדה בפנים עם עוד כמה מטיילים.
יום 6: 14 מייל/24 ק"מ
סך הכל: 91 מייל/146 ק"מ
בבוקר בעלת המקום הכינה לנו בוריטו טעים וממלא ביותר ולאחר מכן באיזור הצהריים חזרתי לשביל. החזרה מהעיר לשביל לא כל כך קלה אבל צריך להמשיך הלאה! הלכתי בערך 4 שעות מ13:00 עד 17:00 והקמתי אוהל עם עוד כמה חברים.
באותו יום ריאן, בחור אמריקאי שהלך איתי אמר שהוא מצא לי שם שביל.
בגדול על השביל אין שמות אמיתיים אלא רק כינויים של השביל וככה אנשים אחרים מכירים אותך. ריאן החליט שהשם שביל שלי יהיה lieutenant dan מהסרט פורסט גאמפ.
יום 7: 19 מייל/30 ק"מ
סך הכל: 110 מייל/177 ק"מ
הלילה היה חמים יותר אבל היו המון רוחות. אחרי שמילאתי מים מהמאגר שמלאכי השביל מתחזקים, התחלתי בהליכה באיזור השעה 8.
עברתי סוף סוף את מחסום העשרות ונכנסתי למאות!
הנוף היה דומה לזמן מה ואז נכנסתי לשדה עם הרבה רוח ואפשר היה לראות את כל הצמחים עפים בדיוק מושלם והרגשתי ממש בסרט.
לאחר מכן הגעתי לסלע שנראה כמו נשר.
המשכתי עד לעיירה שנקראת warners springs שם חיכתה לי חבילה ששלחתי מסן דייגו עם אוכל לכמה ימים. בערב אכלתי טאקו שמכרו בבית הספר ממול הקמפסייט שבו אעביר את הלילה.
ישבתי עם חברים בקמפסייט והלכנו לישון.
רועיקו היקר שלנו,
נהננו מאד לקרוא ולראות את כל הנופים היפים ששלחת. כל הכבוד על כושר הביטוי שלך. התוכן גם מעניין וגם עם חוש הומור ואנחנו גאים בך.המסע שלך ארוך, מגוון ומעניין הרבה יותר מאשר "מסביב לעולם ב-80 יום" של ז'ול וורן, וזה ממש מרתק. יישר כוחך ותמשיך להנות ולצעוד בכיף.
אוהבים ומתגעגעים, נשיקות וחיבוקים מסבתא וסבא.