יום 8: 15 מייל/24 ק"מ
סך הכל: 125 מייל/201 ק"מ
בבוקר נשארתי קצת בקמפסייט בגלל האווירה הטובה שהייתה והתחלתי ללכת ב10 עם ריאן. רוב היום הסתכם בעלייה אבל לא נוראית מדי.
בדרך פגשתי את ג׳ון הבחור שאירח אותי כשהגעתי לארצות הברית. היה נחמד להפגש ולשוחח על השביל.
לקראת הערב הגעתי לנקודה שאמור להיות בה מקום טוב להקים אוהל אבל הסתבר שזה היה לא משהו בכלל. ריאן ואני המשכנו עייפים בחיפוש אחרי מקום טוב להקים את האוהלים. השמש התחילה להעלם ולא רצינו להכנס אל תוך הלילה. בסופו של דבר מצאנו בצד הדרך נקודה שמספיקה בדיוק לשנינו והמיקום היה בדיוק לכיוון השקיעה!
היינו עייפים אבל רעבים אפילו יותר והכנו ארוחה גדולה ומפנקת! באופן יחסי..
שמנו בתוך שקית אוכל קרקרים, פירה, אורז וטונה והטעם היה פשוט נהדר!
יום 9: 15 מייל/24 ק"מ
סך הכל: 140 מייל/225 ק"מ
התעוררנו כשהשמש כבר מעלינו והתחלנו לקפל את האוהלים והציוד.
המשכנו בהליכה, באמצע הדרך הגענו למייק, בחור שגר ממש קרוב לשביל.
ישבנו אצלו קצת יותר משעה בעיקר לנוח, לשתות משהו קר ולדבר עם שאר האנשים.
המשכנו בהליכה אבל בקצב שונה. אכלתי צהריים בפינת צל שמצאתי וחיכיתי לריאן שיגיע. עברו שעתיים ולא ראיתי אותו עדיין אז המשכתי ללכת.
תוך כדי ההליכה התחיל להחשף הנוף של ההר הבא שאגיע אליו בימים הקרובים.
המשכתי עוד כמה שעות הליכה ולקראת שקיעה הקמתי אוהל בתוך נחל יבש עם עוד כמה אנשים.
יום 10: 13 מייל/21 ק"מ
סך הכל: 153 מייל/246 ק"מ
בבוקר כמו ברוב הבקרים התעוררתי ונשארתי האוהל היחיד באיזור. רוב האנשים אוהבים להתחיל ללכת מוקדם מאוד בגלל החום. לי הוא לא כל כך מפריע בנתיים.
המשכתי בעוד כמה שעות של הליכה ולקראת הצהריים הגעתי למקום נחמד בצד השביל.
אחד ממלאכי השביל מתחזק את המקום בספרים, מים ופירות!
ישבתי לנוח שם קצת יותר משעה והמשכתי ללכת.
אחר הצהריים הגעתי לכביש ומשם הלכתי בערך מייל נוסף מערבה עד למסעדה מפורסמת שרוב המטיילים עוצרים בה בשם paradise valley cafe. אכלתי שם המבורגר מצויין וישבנו ביחד הרבה מטיילים.
חיכיתי לריאן מספר שעות ובסוף הוא הגיע.
המקטע של השביל אחרי הקפה סגור כבר תקופה ארוכה בגלל שריפה ולכן דילגנו בערך 20 מייל מהשביל ישירות לעיירה הבאה בשם Idyllwild.
תפסתי טרמפ עם כמה מקסיקנים צעירים שהורידו אותי בקמפסייט בתוך העיירה.
הגענו יחסית מאוחר והתחיל להחשיך, הקמנו אוהלים וישבנו עם שאר המטיילים לצד מדורה. היה ערב נחמד ותמיד כיף להכיר עוד מטיילים או לראות כאלה שלא ראית רק כמה ימים אבל בתחושה כאילו שנים לא התראינו.
יום 11: 0 מייל/0 ק"מ
סך הכל: 178 מייל/286 ק"מ
יום מנוחה! אני משתדל פעם בשבוע, לפעמים פחות ולפעמים יותר לפי תחושה לעצור ליום שלם שהמטרה העיקרית היא מנוחה לגוף!
בדרך כלל ביום כזה אני גם אשתדל להתקלח, לעשות כביסה אם מתאפשר, להטעין את כל הדברים שצורכים חשמל ולהצטייד במזון לימים הבאים.
רוב היום מלבד הסידורים שהיו לי הסתובבתי בעיירה שהייתה ממש נחמדה ויפה, וישבתי בקמפסייט עם מטיילים אחרים ונחתי.
יום 12: 13 מייל/21 ק"מ
סך הכל: 191 מייל/307 ק"מ
התחלתי את היום בהליכה מהקמפסייט ועד לחיבור עם השביל. החלק הראשון של היום היה עלייה יחסית אינטנסיבית בהשוואה למה שהיה עד עכשיו.
בהמשך לאט לאט התחיל להופיע שלג בצידי השביל ולאחר מכן גם על השביל עצמו. אומנם אין לי הרבה נסיון עם הליכה על שלג אבל לאט לאט הבנתי איך להתמודד איתו ונעזרתי המון במקלות ההליכה.
ההליכה על השלג בחלק מהמקטעים הייתה איטית מאוד וקצב ההליכה ירד לפחות בשליש מהקצב הרגיל.
אחרי יום ארוך ומעייף הגעתי עם עוד כמה אנשים לקמפסייט שנמצא על ההר בסוף המקטע של השלג ונשארנו שם את הלילה.
יום 13: 17 מייל/27 ק"מ
סך הכל: 208 מייל/335 ק"מ
הלילה היה יחסית קר יותר מהרגיל בגלל הגובה. התארגנו והתחלנו לרדת מההר למטה לכיוון צפון.
הנוף על הבוקר היה מאוד מתגמל! אפשר היה לראות את כל הצד הצפוני מכוסה בעננים.
הירידה למטה לקחה הרבה זמן מכיוון שהייתה מפותלת. הרבה רוחות ליוו אותנו אבל היה נחמד להסתכל למעלה מדי פעם ולראות איפה הלכתי יום לפני.
תוך כדי הירידה עברתי את המאייה השניה על השביל!
הגעתי לתחתית ההר והמשכתי בערך עוד 2 מייל עד לקמפסייט אקראי. הקמנו את האוהלים תחת רוחות מאתגרות ולאחר ארוחת ערב מהירה הלכנו לישון.
הלילה היה אומנם לא קר בכלל אבל רוחות חזקות ליוו אותנו לאורך הלילה והיה קשה לישון. ביחד עם הרוחות נכנס המון חול לתוך האוהל ובבוקר כל הציוד שלי כולל אני היינו מכוסים בחול.
יום 14: 2 מייל/3 ק"מ
סך הכל: 210 מייל/338 ק"מ
אחרי התקפלות מהירה המשכתי עוד 2 מייל לכביש ומשם נסענו לעיר קרובה בשם Cabazon.
כמובן שאכלתי המבורגר כמו בכל עיירה..
לאחר כמה שעות קיבלתי הודעה מג׳ון שהוא מתכוון לנוח יומיים בבית ואם ארצה אני יכול להצטרף.
בעקרון תכננתי להמשיך ללכת אבל חשבתי שיהיה נחמד לנוח ועוד בבית..
ג׳ון הגיע עם עוד 4 מטיילים ונסענו לבית שלו בRiverside.
הערב היה מהנה מאוד, שתינו בירות, אכלנו ארוחת ערב טובה של ספגטי בולונז ונכנסנו לג׳קוזי.. אני אוהב את הרגעים האלה שיכולים להשמע לבן אדם אחד כיום רגיל ושגרתי אבל לנו המטיילים זה גורם להעריך את השגרה עוד יותר ולא לקחת כמובן מאליו אוכל, מקלחת, קורת גג ועוד..
רועיקו שלנו היקר והמקסים ביותר, אין לנו מספיק מילים כדי להביע את האושר שאתה גורם לנו בקריאת מה שאתה כותב ומתאר, בצורה כל כך ציורית ומוחשית, את קורות הטיול (מסע?) שלך. אגב, מדוע לקרוא לך LIEUTENANT DAN ולא LIEUTENANT ROY? אנחנו גאים בך ומאחלים לך להמשיך ולהגיע למייל 2650 בהנאה מכל רגע וללא התשה יתרה, וכן שכל משאלותיך ושאיפותיך תתגשמנה.
באהבה רבה עם המון נשיקות וחיבוקים, מסבתא וסבא